כוח ההודיה (הוד) שבנפש- חלק ג'
הוד פירושו "הסכם חזק בנפש" – החלטה של האדם להתמיד בדרכו הישרה גם כשאין הוא רואה את היעד. בעוד הנצח נותן כוח להתעצם כדי לנצח מכשולים, ההוד נותן כוח להתמדה המתעקשת לשמור על הדרך הישרה גם כשאין חשים בכך כל טעם ואין כל גילוי אור בנפש – ההוד מסוגל להעניק ודאות גם במצבי אי ודאות קיצוניים.
בחינה נוספת בהבנת 'מודה על האמת' (אבות ה,ז) זה כאשר לא נעים לאדם להודות, יש לו בושה בזה שהוא יגיד 'כן אני עשיתי מעשה פלוני', ובכל זאת הוא מודה על האמת.
כאשר האדם מוכן להודות על האמת למרות שהוא מתבייש בדבר, הוא בעצם מבטל את עצמו, מכיוון שהבושה היא בחינת ביטול של הנפש.
הודיה, מלשון 'מודה על האמת' כנ"ל, קשורה גם היא עם הביטול. לדוגמא, כאשר אדם צריך להחזיר חובות או ציוד שלווה מחברו, הוא צריך להכיר שלא הכול שייך אליו. ישנם אנשים שאינם מסוגלים להחזיר חובות, זאת מכיוון שאינם מוכנים להרגיש שדבר מסוים ייפרד מהם, מבחינתם הם רוצים להשאיר את הדבר אצלם.
אדם שיש לו תכונה של הודיה שהיא נקודת ביטול, הוא מוכן לבטל את רצונו התאוותני, ולהחזיר לזולתו את כל מה שאינו שלו, ואדרבא, לתת משלו ללא רצון לתמורה.
מאידך אם אדם הינו עז פנים ולא מתבייש להודות ודאי שאין הודאתו נובעת מחמת ביטול עצמו, אלא היא נובעת מחמת ביטול כל העולם שלא נחשבים לפניו לכלום וממילא אין ממי להתבייש ולהודות, ועל זה נאמר (אבות ה,כ): "עז פנים לגיהנם".
בחינה נוספת ב"מודה על האמת", עניינה וידוי אמת. הוידוי הוא המצווה המעשית של התשובה – הביטוי המעשי של תשובת הלב. גם כאן, הוידוי צריך לבטא רגש כנה ואמיתי, תמימות החושפת את רגש החרטה הפנימי, אחרת יקרא "טובל ושרץ בידו".
ישנן שתי בחינות וידוי:
1)"מודה ועוזב ירוחם" – יש בוידוי הודאה ברורה וגלויה כלפי חוץ כי המעשה שנעשה הוא חטא, וממילא גורם הוידוי לחרטה ולשינוי דרך.
2)"הודי נהפך עלי למשחית" – בהתוודות וחשיפת החוויות הפנימיות יש משום הערצה עצמית. הרצון לחשיפה אישית עלול להתפתח לטיפוח של האדם את עצמו ואת תכונותיו כמוקד העיסוק*.עלולה להתערער תחושת הבושה שבחטא ולהנציח אותו.
עוד בחינה של "הודי נהפך עלי למשחית" היא כאשר אדם נופל לעצבות בעקבות וידויו, ולכן וידוי דורש יציבות בנפש!
* נקרא 'יניקת החיצונים' – התנפחות חיצוניות האדם, זרימת אנרגיה נפשית מהאדם אל חטאיו. כריתת נפש החיצונים תהיה ע"י עקירת הרצון לחטא וכריתת גופם ע"י וידוי.
ממד גלוי נוסף של 'יניקת החיצונים' הוא התייחסות החברה לאותם תמימים החושפים את רגשותיהם ומתוודים על חטאיהם., חשיפת הרגשות, ועוד יותר מכך חשיפת חטאים ומשגים, עלולה לגרום פעמים רבות לניצול ציני של המידע נגד האדם.
