הפחד של בלק (הרב מנחם סוכות)
כשבלק מתאר בפני בלעם את החשש שלו מישראל הוא אומר "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי".
לפי החסידות הפחד של בלק לא היה רק פחד ממלחמה, היה פה משהו הרבה יותר עמוק וגורלי שאותו הוא מתאר במילים האלו.
נתבונן בפסוקים ונראה מה באמת הפחיד את בלק?
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי.
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כשה' ברא את העולם הוא התחיל בבריאת האור, אור שהולך מסוף העולם ועד סופו, הכל היה ברור ומואר, הכל היה יפה כל כך ששלל לחלוטין את אפשרות הבחירה, את המטרה לשמה נברא העולם.
האור הזה נגנז, הוא נמצא מוסתר מתחת למעטה של ארציות, של גשמיות. מבט שטחי על העולם רואה בו רק חומר, התנהלות טבעית וחסרת משמעות או מטרה. לא זו בלבד שהאור לא נראה, בעולם מתגלה המון רוע, כאב וסבל. העולם נקרא כך על שם ההעלם, הוא מסתיר את מהותו הפנימית וככל שאנחנו ממשיכים לחיות בו אנו רואים יותר ויותר חושך.
עם ישראל יצא ממצרים וקיבל שליחות, "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ", הם מתחילים אט אט לגלות את האור הגנוז בתוך החושך, את הטוב הצפון במעמקי העולם הגשמי. הם מצליחים לשוב ולהבהיר לעולם את מה שהעיד עליו הבורא "וַיַּרְא אֱ-לֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". המדרש מבאר ש"מאוד" הוא דווקא החלקים שנראים לנו פחות טובים, יצר הרע, מלאך המוות, דווקא הם שמעצימים את הטוב, שניתנו בכדי לתת משמעות עמוקה יותר לבחירתו הטובה של האדם.
"וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד, כִּי רַב הוּא", כשמואב רואים את העם מגיע עם ה"מאוד" ועם ה"רב" [-"מה רב טובך"] הם מפחדים. בלק צועק: "הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ", העין שכל כך הסתגלה לראות את הארץ, את הארציות והגשמיות, מתחילה לאבד מכוחה. הוא מדבר על "כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי", זו לא רק המלחמה הפיזית, זה גם על איך שהם הפכו את "ארץ האמורי" ל"ארץ ישראל", איך הם הצליחו להסיר את המסווה מעל האמת הקדושה שהייתה שנים כה רבות בהסתרה. והגרוע מכל - "וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי", אני הבא בתור. עוד רגע יתגלה פה משהו שכל כך חשוב לנו להסתיר.
"פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין, וָשָׁב וְרָפָא לו". הפחד הגדול של הרוע הוא שיתגלה כמה אין בו ממש, שמישהו רק יקום ויפתח את העיניים ויראה כמה שהכול באמת טוב, כמה אור מסתתר מתחת למעבי החשיכה.
