כוח הרחמים (תפארת)שבנפש- חלק א'
ראשית, צריך להבין את ההבדל בין חסד לרחמים.
התולדה של שני כוחות אלו יכולה להיות דומה אך הכוח המניע את הפעולה שונה.
פעולת החסד נובעת מהתשוקה הפנימית והטבעית של הנותן להיטיב לזולתו כמ"ש 'מדרך הטוב להיטיב' ולאו דווקא מחיסרון המקבל והזדקקותו.
פעולת הרחמים נובעת מחיסרון הזולת - חסר לו / כואב לו / צר לו וכו'.
תפיסת החיסרון של הזולת היא הסיבה שמעוררת בנפש המרחם את הרחמים.
כוח הרחמים מתעורר בנפש המרחם מכוח הרגשה אמיתית של הזולת ולכן גם הנתינה אליו מקשרת ביניהם. אולם, בפעולה הנובעת מכוח החסד שבנפש, לא בהכרח נוצר קשר וזאת מכיוון שהנתינה כאן נובעת יותר מהרגשת הנותן את עצמו ופחות מהמקום של ההזדהות והרגשת המקום החסר והכואב של הזולת.
אעפ"י שלמדנו שפנימיות החסד הינה אהבה ואחדות, אין זה סותר שהנתינה הראשונית נובעת מהרגש ואהבת עצמו ולא מהרגש זולתו. אכן זו אהבה חיצונית ואנוכית לעומת הרחמים, בהם מגולה האהבה הפנימית והעצמותית אל הזולת, שלמעלה מטעם ודעת, כמו שאדם אוהב את עצמו ללא תלות בסיבה חיצונית.
לעומת החסד, ברחמים אם אינני מרגיש את השני אז על מי ארחם?
רחמים נובעים בהכרח מהרגש הזולת וההזדהות עם חסרונותיו וכאביו.
עומק מידת הרחמים אינה נולדת תמיד בהכרח מראיית מסכנותו של פלוני ולכן אני מרחם עליו, אלא ראיית מצבו הנוכחי לעומת מצבו האידיאלי השלם והמתוקן, וראיית ההפרש ביניהם, היא המולידה את הרחמים האמיתיים, ולכן באיזה שהוא אופן שייך לרחם על כל אדם.
עוד נקודה עיקרית בהבדל בין החסד לרחמים הוא ההכרה במציאות וקיום הזולת.
מידת החסד לא מתחילה מכך שיש עוד מישהו, אלא היא מתחילה בצורך הנפשי שלי להיטיב, ולכן אני ממציא מישהו בכדי להיטיב לו. לעומת זאת מידת הרחמים מתחילה מתפיסה הפוכה, העבודה הראשונה היא לתפוס בנפש שיש עוד משהו, לאחר מכן להרגיש: מי הוא, מה הוא, מה הלך מחשבותיו ומה הם צרכיו.
נקודה עמוקה יותר היא להרגיש את השני לפי תפיסתו ולא לפי תפיסתי, להרגיש את מה שהשני מרגיש ולא את מה שאני הייתי מרגיש אילו הייתי במצבו.
אדם מוכרח לצאת מהתפיסה שכל מה שאני מרגיש ומכיר בנפשי זה נכון כלפי כולם, כל אדם שונה מרעהו כדכתיב (ברכות נח:) "כשם שאין פרצופיהן של אדם שווין כך דעותיהם של אדם אינן שוות ". בכל אדם שולטת ספירה אחרת, נולד עם נטיות שונות, רקע שונה, טבע שונה וכו',על כן צריך פתיחות והכלת השוני, להרגיש את השני במקומו שלו ולא לדמיין את הרגשתי הפרטית אילו הייתי במקומו.
