כוחות החכמה והבינה שבנפש- חלק ג'

בשבוע שעבר התחלו לעסוק בכוחות החכמה והבינה שבנפש, השבוע נמשיך מנקודה בה עצרנו.
אם כן מנינו עד כאן ג' שלבים בעבודה:
1.  השקטת המחשבה.
2.  התחברות להוויה הפנימית שלמעלה מהחשיבה.
3.  קבלת 'זרם מחשבתי' - "החכמה מאין תמצא"!
כאשר האדם משקיט את מחשבותיו הוא נכנס לתפיסה ריקנית בנפש שיכולה להתפתח לשני כיוונים:
כיוון חיובי - ע"י כוח הריקנות האדם מתרוקן מהתפיסה החיצונית ונכנס לתפיסה הפנימית (עיין שערי קדושה, ח"ג, ש"ח, ד"ה החמישי).
כיוון שלילי – אדם יכול להדבק בכוח הריקנות כריקנות, דהיינו במקום החלל השמאלי שבלב ולפעול רעות בעולם ח"ו (עיין תניא פ"ט), או לחלות בדיכאון שהוא שמסתלק הרצון מן התנועה (עיין תער"ב אות נא).
ישנם ד' שלבים במחשבה:
1. תפיסת הוויה מחשבתית - החוש הזה שהאדם חש שהדבר קיים אך הוא לא מסוגל לגלות אותו למחשבה עדיין, הוא תפיסת ההוויה המחשבתית. צריך לתת לתפיסה הזו זמן של שהייה בנפש, להרגיש את קיומה עד שאט אט תתגלה.
2. מחשבה ראשונית (חכמה) - הבזק ראשון. אדם שרוצה לבנות את עצמו, צריך להתרגל לקחת מחשבות ראשוניות ולנסות לפתח אותן ולברר את אמיתותו. לכן אנו חייבים להרגיל את עצמנו שכאשר אנו מקבלים ידיעה חדשה לא להשאיר אותה כמו שהיא, אלא להתבונן בה קצת, להבין את המשמעויות הנוספות שגלומות בה, להרחיב ולבנות אותה קצת.
אם אדם מתרגל לקבל מידע והוא מעביר אותו הלאה מאד מהר, הוא מתרגל להיות אדם שחי עם מחשבות ראשוניות (דהיינו רדוד, שטחי וחיצוני) וגם במקומות שבאמת הוא צריך לבנות את המחשבה, היא כבר לא תתעורר פתאום.
3. מחשבה שנייה (בינה) – תכליתה פיתוח והרחבת המחשבה הראשונית. התבוננות בנויה מהצלבה של ידיעות הופכיות זו לזו*, כמו אמונה מול כפירה, אמת מול שקר, איש מול אישה וכ"ו, ע"י הצלבה זו וע"י השוואה של שוני ודמיון בין דעות ועובדות, האדם בונה ומפתח את כוח החשיבה של ומעמיק בהכרת נפשו (עיין קהלת ג', א'-ח').
ישנן נקודות שוויון ונקודות שוני בין כל שני  דברים. בתהליך החשיבה עלינו לתרגל להתבונן בכך, ע"י זה אנו מפתחים את שכלנו ומולידים חידושים.
מהלך נוסף במחשבת הבינה הוא הפרטת החכמה ופירוק המחשבה לחלקים. על האדם להרגיל את עצמו להתבונן בכל דבר ולהעמיק בפרטיו.
פירוק המחשבה אינו לשם פירוק בלבד, אלא הוא פירוק לשם הרכבה לאחר מכן של חלקים מתאימים זה עם זה (עיין אורות הקודש, כרך א', ע' ט'-י"ח. עיין עין איה, שבת, דף ק"ד, אות י"ב. עיין תער"ב, אות קפ"ח. זוהר הסולם, שמיני, אות קי"ט).
* "קהלת. הוא ענין קבוץ ואסיפה. כמו קהלת יעקב (דברים ל"ג, ד'), והמלך שלמה היה נקרא כן, על שהקהיל הדעות המנוגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי צודק"(קהלת א', א'. מצודת ציון).

נאמר בתהילים (ק"ד, כ"ד): "כֻלם בחכמה עשית", פסוק זה לא נאמר רק על השי"ת, אלא נאמר גם על בניין תודעתו ונפשו של האדם. כאשר אדם רוצה לבנות חיים אמיתיים של פנימיות, רוממות, אחדות, עונג, אהבה ומימוש עצמי הוא חייב להגיע למהלכי חשיבה סדורים וכמ"ש בזוהר הקדוש "בחכמה יתבררו".
 

א.א

הדפסה