הלהבה הפנימית (הרב מנחם סוכות)
וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.
המדרש מביא את הפסוק הזה בכדי לבאר את עבודת הקורבנות. למה הכוונה? מדוע באמת אהבה יכולה לכסות על פשעים? האם זה צודק?
בכל קשר ישנם עליות ומורדות, ישנם מעשים נכונים יותר ונכונים פחות. האם אהבה באמת תכסה על הכול? מדוע ישנם דברים נסלחים ויש כאלו שלא?
כל זמן שהאהבה קיימת, נמצאת ובוערת בלבנו, גם אם היא נחלשת, כל מעשה שייעשה שנוגד את הקשר הוא מעשה חיצוני. כשהאהבה נטועה בלב, גם אם נעשו מעשים פוגעים, מכיוון שהם חיצוניים ולא משקפים באמת את מהות הקשר, הם גם נסלחים. אמנם יצטרכו מעשים חיצוניים לתקן את אותם הפגמים החיצוניים, אבל ברגע שהם יתוקנו, הכול יישכח וייסלח.
לעומת זאת, לעיתים המעשים השליליים מהווים בעצם עדות לכך שהאהבה דעכה ונעלמה, שהיא אינה עוד. המעשים מגיעים מתוך האדם ומגלים שהאהבה איננה. במקום כזה, אין סליחה ואין עתיד. שום פעולה לא תוכל לכפר על הגילוי הזה.
בעבודת הקורבנות מלמדת אותנו התורה, אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה. עלינו לדעת שישנה להבה, גם אם לפעמים קטנה, שבוערת בנו. להבה שמהווה חלק מהנעשה בתוך תוכנו, היא זו שתשרוף ותבער את ה"חטאים". העולה מכפרת על מחשבות הלב, מכיוון שכשהאש נשארת בתוכנו, היא מגלה שאותן המחשבות לא שיקפו את הרצון הפנימי שלנו ולכן האש חזקה מהן.
אנחנו לומדים עוד משהו, כשהאש גוברת ומכלה את העולה, כשהרצון הפנימי שלנו מתחזק על המסיתים החיצוניים, לא רק שאותם החטאים מגיעים לתיקון, הם בעצם מי שמחזקים את הלהבה. כשאנו מתגברים על אותן מחשבות שניסו להרחיק בינינו, מתגלה הקשר בשיאו. הִוא הָעֹלָה, עַל מוֹקְדָה, עַל הַמִּזְבֵּחַ, כָּל הַלַּיְלָה - עַד הַבֹּקֶר. הביעור הזה, הוא שמביא את התיקון השלם, אותו שיאיר בלי צורך לשרוף.
חז"ל מלמדים אותנו שלמרות היותה של אש משמים, מצווה להביא "מן ההדיוט". למרות שעמוק בתוכנו קיימת להבה, עלינו מוטלת החובה לגלות וללבות את אותה האש, את אותה האהבה. בימינו התפילות הן במקום הקורבנות, עבודה זו, עבודת הלב, היא להעמיק את ההודיה הפנימית שלנו, את ההשתוקקות הטבעית שלנו לבוראנו.
וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, ה"בוקר" הוא מלשון "ביקור", בדיקה. כל יום מביא עמו הזדמנות לחיפוש מחודש, כל יום נועד למסע אל עבר האמת הנמצאת עמוק בתוכי ושואפת להתגלות ולהתרחב.
ושלוש פעמים מוזכרת כאן אותה האש, האש התמידית הבוערת בתוכנו מורכבת משלושה חלקים, אהבה, יראה ואמת. בכל יום אנחנו יכולים ומצווים לחדש את האהבה, לחזק את היראה ולגלות יותר את עומק האמת המצויה בתוכנו.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
