תמיד (הרב מנחם סוכות)
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
למרות שעל פי פשוטו, מבאר לנו רש"י ש"תמיד" הכוונה ל"כל לילה ולילה", יש גם משמעות עמוקה יותר.
כשאהרון מדליק את המנורה, נכון שכאן, בעיני בשר, אנו רואים אור פיזי. אבל האור הזה בעצם מגלה לנו משהו הרבה יותר גבוה, אנחנו מקבלים לרגע הצצה אל האור השמימי, הרוחני, האור הזה שאינו מוגבל במקום ובזמן, האור הזה שהוא נצחי לגמרי – תמיד. כשאנחנו רואים את אור המנורה עלינו לזכור שבאמת אין סוף לאור הנשגב האופף את היצירה, שהמנורה מזכירה לנו את קיומו ומהווה בעצם חלק ממנו.
ציווי זה אינו רק בנוגע למנורה שבמשכן, "ואתה תצווה את בני ישראל", יש כאן גישה לכל אותם המצוות שאנו זוכים לקיים, לכל אותם ה"נרות" שאנו זוכים להדליק. אל לנו לראות מעשה טוב שלנו כמשהו רגעי, ברגע הזה עשיתי את מה שנדרש ממני. עלינו לדעת שכל מעשה טוב שלנו מחובר למקום כל כך גבוהה, מאיר בנו ובעולם משהו שאינו מוגבל, האור שאנו מביאים לעולם עם כל מעשה טוב הוא אינסופי.
והאור הזה דולק לא רק כשהוא נראה לעין, כאן מבאר רש"י שכל לילה ולילה קרוי תמיד. האור הזה מאיר לנו לתוך המקומות החשוכים, לתוך הזמנים הקשים, לתוך כל אותם הימים שאנחנו לא מצליחים להאיר. כל אור קטן שהדלקנו אי פעם, מלווה אותנו ומאיר לנו גם את הלילה.
טיפת השמן
שלמה המלך מדריך את המבקש חכמה, אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין... איפה עליי לחפש? האם יש מקום בו התשובה ברורה?
על הפסוק "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ", מביא המדרש את דבריו של ירמיהו הנביא, "זַיִת רַעֲנָן, יְפֵה פְרִי תֹאַר, קָרָא ה' שְׁמֵךְ". עם ישראל משולים לזית. "מה הזית הזה, עד שהוא באילנו, מגרגרין אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותן במטחן ואח"כ טוחנין אותן ואח"כ מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים ואח"כ נותנין את שומנן. כך ישראל..."
כשמשה מצווה על הדרכת העם הוא לא מכוון אותם למשהו חדש שאין בהם, וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הוא מצווה ומלמד כל אחד למצוא את ה"שמן" האגור בתוכו. כשאני רואה זית, השמן עדיין רחוק מלהתגלות, אבל הוא נמצא ממש כאן, בתוכו. התהליך הוא של גילוי והפרדת השמן מהסובב.
ונקודה זו היא שמדריך אותנו שלמה לבקש ולחפש, את הנקודה הפנימית והנקייה שבנו, שבעומק נפשנו. אמנם דרך ארוכה ומורכבת היא להוציא את השמן מן הזית, אך בסופו של התהליך השמן ברור ואורו אינו ניתן לספק.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
