האות שבתוכנו (הרב מנחם סוכות)
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם:
הפסוק הזה, המזכיר לראשונה את מצוות תפילין, מסביר גם את מטרת המצווה, "למען תהיה תורת ה' בפיך". מה זאת אומרת? על איזו תורה מדובר, הרי התורה לא ניתנה עדיין? מה המשמעות של היות התורה ב"פה"? איך כל זה קשור לקיום מצוות תפילין?
האדם הוא יצור מורכב, מורכב מאוד. ישנם דברים בתוכנו שפשוטים לנו ואנו מודעים אליהם לגמרי וישנם חלקי תודעה שנדיר מאוד שיגיעו למודעות שלנו עצמנו. כולנו יצאנו ממצרים, כולנו יודעים באיזה שהוא מקום כל כך הרבה, האם אנו מודעים לכל הדברים האלו?
עצם המציאות האלוקית והידיעה כי ביכולתנו להשתחרר מכבלי הארציות, טבועים עמוק בהווייתנו. כאן אומרת לנו התורה שזה לא מספיק. אנחנו צריכים שהדברים יגיעו לידיי ביטוי, לפה, לתודעה.
הרשב"ם בפירושו לתורה מסביר את המצוות "והיו לאות על ידך": לפי עומק פשוטו, יהיה לך לזכרון תמיד, כאילו כתוב על ידך, כעין "שימני כחוחם על לבך״. הרשב"ם רואה במילים ציווי עמוק יותר מאשר מעשה מצווה, פעולה גשמית. יש כאן הכוונה להגיע לתודעה עמוקה.
הגמרא במסכת עירובין מביאה את דברי רבי עקיבא שמוצא מקור לכך שבשבת ובמועדים לא מניחים תפילין מהפסוק "והיה לך לאות על ידך", מי שצריכין אות, יצאו אלו, שהן גופן אות. הפירוש הפשוט בדבריו הוא, שמטרת מצוות תפילין היא בכדי שיהיה לנו אות – סימן. ושבת ומועדים מהווים בעצמם אות וסימן לאותה יציאת מצרים.
את דברי רבי עקיבא ניתן לבאר בצורה עמוקה יותר. מטרת מצוות התפילין היא לעורר בנו, בתוך כל אחד מאתנו, את אותו האות הטמון עמוק בתוכנו, את אותה הידיעה, את אותה העדות החקוקה בנשמתנו. הצורך במעשה חיצוני בכדי לעורר את המודעות הזו, הוא רק בימות החול. בשבת ובמועדים, בימים שהם עצמם זכר ליציאת מצרים, אין צורך במשהו חיצוני, "הן גופן אות", גופם של בני ישראל מעידים על הבורא וכדברי הנביא ישעיהו - אַתֶּם עֵדַי, נְאֻם ה'.
וישנה משמעות עמוקה עוד יותר למושג "למען תהיה תורת ה' בפיך". כשאדם מתחבר לאותה העדות החבויה בעצם מהותו, הדברים היוצאים מפיו כבר אינם שלו, אלו דברי ה' ממש. כש"אתם עדיי" זה הוא "נאום ה'" ממש.
ואם, חלילה, הדברים לא נחקקים בתודעתו של האדם. האות לא נחקקת ביד ובלב, על הראש ובמוח. על זה אמרו חז"ל "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו". אם אותן הידיעות אינן חקוקות בכל איבר שבך, איזה שקר זה יהיה, אם רק תצטט מילים.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
