למה הרעות? (הרב מנחם סוכות)
וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּ-י וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:
הפרשה הקודמת מסתיימת בזעקה של משה רבנו - לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? האם יש קשר בין קושייתו של משה, לבין דברי האלוקים אליו בפרשתנו?
האם מדובר בסך הכול ב"שם" שהוסתר מהאבות ונגלה אליו? מה ההבדל הגדול בין צורת ההתגלות אל האבות ב"א-ל ש-ד-י" לבין הגילוי למשה? האם יש סיבה לכך?
כשם ששמו של אדם מהווה צורה בה אני מתייחס אליו ומגדיר אותו, כך שמו של הבורא הוא הצורה בה אנו חווים את התגלותו אלינו. הקב"ה מתגלה לנבראיו בדרכים שונות ומנגיש לנו את הווייתו בצורות מגוונות.
השם ש-ד-י, על פי חז"ל מסמל את כך ש"יש די באלוקותו לכל בריה". מה משמעות המילים האלו ובמה שונה שם זה מהשם הנכתב באותיות "י" "ה" "ו" ו"ה" אשר מסמל את היותו "מהווה ומחיה את כל"?
חכמנו שואלים בפרקי אבות, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. ...וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת? ועל כך הם עונים, אֶלָּא, לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
מה היא שאלת המשנה? האם זו רק שאלה של אפשרות לחסוך במילים בתהליך הבריאה? ומה התשובה? האם זה באמת משנה בכמה מילים העולם נברא לשם שכר ועונש?
העולם, כפי שאנו מכירים אותו, מורכב מאוד. לא רק מהותו החומרית מורכבת, גם המהות הרוחנית מתגלית אלינו בצורה כל כך לא פשוטה. הטוב והרע מעורבים בו בצורה שלעיתים קרובות כמעט לא ניתן להבדיל ביניהם. המציאות הזו כל כך רחוקה ממציאותו האחדותית של הבורא. על כך תמהים חכמי המשנה, "והלא במאמר אחד יכול להיבראות?", מדוע ברא ה' את העולם בצורה כה מורכבת, בעשרה מאמרות? מדוע לא הניח אותה פשוטה, במאמר אחד?
על כך הם עונים, מטרת העולם היא לתת שכר למקיימיו, שכר זה תלוי באפשרות לבחור, בכדי שנוכל להיות במצב של בריאה, העולם צריך להיפרד לרגע ממקום האחדות וליצור פלטפורמה מורכבת המותאמת למציאות של בחירה, של חוסר ברירות, של העלם. התפקיד שלנו הוא למצוא את הטוב גם כשהוא מוסתר, לגלות אותו גם כשהוא מעורב ברע.
באותה משנה מוזכרים גם עשרה דורות מאדם עד נוח, עשרה דורות מנח עד אברהם, עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו... תפקידה של האנושות הייתה לגלות את הקדושה מתוך הטבע, מתוך עשרה המאמרות שכולים את העולם. בצורה זו גילו האבות את הבורא. השם ש-ד-י הוא כאמור "שיש די באלוקותו לכל בריה", זה גילוי נקודת הקדושה התמונה בכל נברא ומחיה אותו. זו הצורה בה התגלה ה' לאבות, מתוך חיפוש וגילוי בתוך הטבע.
כשמשה זועק, למה הרעות לעם הזה? הוא שואל, למה העולם צריך להיות מלא בכל כך הרבה רע? האם ניתן לדרוש מעם שלם שיגלו את האמת המוסתרת בעומק הגשמיות כפי שעשו האבות? כאן מגלה לו ה' את שמו המסמל על ראיה אחרת, ראיית הוויה כולה ממקום גבוהה יותר. ה' מגלה למשה כי העם יקבל כלי חמדה, תורה, דרכה יוכלו להביט בעולם כשהם אחוזים במקום גבוהה יותר, משם נוכל לראות כמה כל ההוויה אחת ושלמה.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
