אמונות מתוקנות המביאות לשמחה והתמלאות הכלי
בהמשך לפנינה הקודמת,
בפנינה זו נמנה את האמונות המתוקנות שיביאו לשמחה ולהתמלאות האני בג' הקווים:
בקו שמאל: לפתוח את עצמי לקבל, להיות בענווה שתביא לשמחה. כל אדם עלול לטעות, לא שקלתי נכון ולכן טעיתי, אם טעיתי אני צריך לתקן ולעשות תשובה.
בקו ימין: ענווה, פיתוח המקום המקבל. "אנוכי עפר ואפר". אני יודע שהטוב שלי הוא לא מעצמי, אני לומד להודות על הטוב והחסד.
בקו האמצע: לאסוף את השברים ולבנות מחדש את הכלי (האני) חיבור למקום של הרדל"א (העונג הלא מורגש). אמונה שיש משמעות וטוב גם במצבים בלתי נתפסים בשכל. "שתוק כך עלה במחשבה לפני". ענווה והכרת המגבלות האישיות.
לאחר שתבחין בהבדל בין שתי סוגי האמונות, התוהיות (תודעה שמביאה לידי שבירה) והמתוקנות (תודעה שמביאה לידי מישוש), תבין איך בכוח המחשבה אפשר להיכנס לדיכאון וכמובן גם לצאת ממנו!
שבת קדושה ושמחה לכל בית ישראל.
א.א.
