העלאת הרצון
ידוע ששורש כל המחלות בין הפיזיות בין הנפשיות, הוא החיסרון. חסרון באור האלוקי שיאיר באותו איבר (חיות) או באותו רצון נפשי (עונג).
הכל מתחיל ומסתיים ברצון!
כתוב בתורה הקדושה "ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים".
פסוק זה בא ללמדנו את סוד מים עליונים ומים תחתונים.
מים תחתונים פירושם רצונותיו הטבעיים הפרטיים, הנפרדים והאנכיים של האדם (מלכות), ולעומתם מים עליונים (בינה), הינם רצונות השכינה אשר מזדהה איתה ומקבלם על עצמו.
רדיפת האדם למלא את רצונותיו האישיים שלא לשם עבודת הכלל והתכלית האלקית שבבריאה, לא תספק לו עונג אמיתי ומנוחה לעולם מכיוון שאין הנשמה 'שבעה' אלא בסוד השוואת הצורה, דהיינו כאשר מעלה האדם את רצונו לרצון השכינה, דהיינו שכל מאווייו שיבנה בית המקדש, ותשרה שכינה אהבה ואחדות בעם ישראל, ויתגלו סודות התורה, ויתגלה כבודו יתברך על כל העולם וכו'.
כאשר אלו הם רצונותיו, ומקדיש את חייו למלאותם, ממילא החיסרון שבהם רק מחזק לו את הכלי, דהיינו את הרגשת הצער הקדוש וההזדהות עם השכינה, מה שייתן לו יותר כוח לעבודה, מה שאין כן כאשר ירגיש באותו חסרון גשמי אנוכי ופרטי, יחלש ויזעף על אלקיו ויסתלק ממנו אור החיים.
לסיכום, על האדם להעלות את כל רצונותיו להיות עליונים, כלליים וקשורים בקדושה; כעת, כאשר העיקר נמצא, יש מקום גם לרצונות הפרטיים הבאים לסייע להצלחת אותם רצונות כלליים ובזה מתקדשים גם הם (ועיין בעין איה, שבת א, אות ט).
ידוע שכל דברי בני האדם אינם אלא חיקוי וציתות אחרים! אמנם על האדם המשכיל והפנימי באמת חובה לגלות בעצמו דעות מקוריות, הנובעות מתוך התבוננות, וזה אשר אנו מנסים לעשות ולהגיש לפניכם וה' הטוב יכפר בעדי אם טעויות בפי.
א.א.
