לאורך הדורות שולח לנו הבורא יתברך צדיקים עצומים להנחילנו תורה לגאול נפשנו ועמנו מן הגלות אל על אל גנזי מרומים. והנה רבנו הבעש"ט הקדוש מסר לנו שני עיקרים לעבודת ה' ולקידוש החיים:
א)"שיראה אדם להמשיך על עצמו שלושה דברים הללו,היינו: אהבת השם יתברך, אהבת ישראל, ואהבת התורה"(מהות הדת ומטרתה, ע' כו-כט).
ב)"..לכוון הדעת בכל הדרכים והפעולות...שיתעלה כל דבר גשמי שבפעולת האדם אל הרוחני,על ידי הדעת וכו'" (בעש"ט על התורה, הקדמה ע' ג) (עיין הקדמה לפמו"ס, אות ד, ד"ה אמנם).
וצריך לזכור שאין עיקר פירוש ה'אהבה' הנ"ל רגשות, אלא כמ"ש במתן תורה (ע' צא):
"ראוי להגדיר אהבת זולתו בשם השפעה לזולתו" עש"ה.
ובעמוד צח מסכם:
"עלינו לעסוק בתוך החברה רק בשתי מצוות שאפשר להגדיר אותן בשם "קבלה" ו"השפעה", דהיינו שכל חבר מחויב מצד הטבע, לקבל צרכיו מהחברה, וכן מחויב להשפיע, על ידי עבודתו, לטובת החברה" (עיין עין איה, שבת א, אות ט).
להתחבר לטוב שבי, ולגשת אתו באהבה להתחבר לזולתי, כאשר הדבקות בהשי"ת היא תכליתנו המשותפת והיחידה, הן הן העצות לרפואתנו השלמה על כל רמותיה.
א.א.