ראש השנה תשע"ה
ראש השנה לפנינו ורצות בפיות ההמון מלמולי מילים כגון 'יום הדין', 'יום המשפט', 'המלך בשדה', 'כתיבה וחתימה טובה', 'גילו ברעדה' וכ"ו, אך מה המשמעות האמתית והעמוקה של מילים אלו, ננסה להבין בפנינה זו:
'המלך בשדה' – ובשאר השנה אינו בשדה? אלא, ודאי שמלא כל הארץ כבודו מאז ועד עולם, רק שלשם עבודת האדם, שיהיה בעל בחירה, הסתיר עצמו. בראש השנה ובשאר עתי רצון יש פחות הסתר ויותר גילו וזה נקרא 'המלך בשדה'.
גילו של מה? גילוי של האמת שלשמה אני חי וקיים, גילוי של תפקידי ושליחותי בחיים, גילוי של העצמיות והרוממות הקדושה שלי. בזמן הזה, ועל ידי קיום ההלכות שלו, ניתן לגלות את הנקודה שבלב, את פנימיות הלב.
כפי שהאדם משער בלבו את ערכו ('ויגבה לבו בדרכי ה''), ואת החשיבות בהתפתחותו והתעלותו בחיים, וכפי שמאמין בעצמו שאכן יצליח לקיים את ציווי ה' - 'קדושים תהיו' כך יהיה וקדוש יאמר לו!
אמנם, אם אינו מאמין בעצמו ומרגיש נחות ולא שואף להתעלות בקודש ובהשגה, ממילא תתגשם נבואתו ותלך ותדעך נפשו ויחלש ויחלה גופו.
זה נקרא 'יום הדין' – מתוך החיבור האמיתי לעצמו ולאמת הכללית, שהיא התורה הקדושה, ידע בדיוק מה תפקידו ושליחותו בעולם, וממילא יציב זאת כיעד, ויגעת ומצאת תאמין! האדם דן את עצמו והבן היטב בבקשה!!!
ומה עניין 'גילו ברעדה' – מדוע אנו נגשים ל'יום הדין' מתוך אכילה ושתייה ושמחה ובגדי מלכים? עניינים אלו נותנים לאדם עונג, ודווקא מתוך הרגשת וקבלת העונג בקדושה ,יכול האדם להתחבר לעצמו היותר פנימי, טהור, שלם ואמיתי, ומשם לדלות את הרצון על פיו יקבע גורלו ביום הדין, כנ"ל, כלומר כפי הגדלות ששואף אליה, מתוך ראיה נכונה של עובדות המציאות, כך יסייעו לו מן השמיים, ואם להפך להפך ח"ו.
ה'רעדה' מדוע? כאשר תתאמת לאדם תכלית חייו ועומק קדושתם, תצמא ותשתוקק נפשו ונשמתו לנצל כל רגע ופרט בחייו לגמר תיקונו, וזה עניין הרעדה ויראת הרוממות.
'כתיבה וחתימה' – פירושם, שלא רק ידמיין בראש את המצב הראוי ורצוי לו (כתיבה) אלא יעשה כלים בפועל אכן לממשם (חתימה) – יקבע את הרצון בדעתו ויזכה לשנה טובה, דהיינו סייעתא דשמיא, בכול אשר יפנה ישכיל ויצליח.
כמובן שישנם עוד רבדים רבים וסודות נפלאים להבין הדברים.
בשם ה' נעשה ונצליח א.ה.
א.א.
