מי הרועה? (הרב מנחם סוכות)
וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר:
יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה:
אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם. וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה', כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:
אם אנחנו "עדת ה'", מדוע יש צורך ברועה נוסף? גם כשיעקב אבינו פונה לברך את יוסף הוא פותח בכך, הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָאֱלֹקִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. למה אנחנו לא ממשיכים באותה הדרך? למה משה מחפש לנו רועה?
ברור שה' הוא הרועה, אך לא תמיד המצב גלוי. יש מצב בו העם נראה כצאן ללא רועה, מתפרק ומתפזר, יש והצופה מבחוץ רואה אותנו רחוקים כל כך מה"רועה", עד שבֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם, אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ?
כאן פונה משה לבורא העולם ומבקש שיהיה מישהו שיוכל לאחד את העם, להוביל כל אחד, בדרכו הייחודית, אחר אותו הרועה הגדול. המדרש כאן מבאר את בקשתו של משה רבינו: כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו. ...תדע לך שהוא כן, משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתתו ואומר לפניו, רבש"ע, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה. כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך, אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו. מנין? ממה שקראו בענין, שנאמר, יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר וגו'.
לא לחינם משתמש כאן משה בביטוי הייחודי, "אלוקי הרוחות לכל בשר". בני אדם שונים לא רק בחיצוניותם, גם בפנימיותם. לכל אחד יש הבנה שונה של העולם, לכל אחד יש גם הבנה שונה של הבורא ושל תפקידו הרוחני בעולם. חז"ל אומרים שה' נקרא בשם ש-ד-י, משום "שיש די באלוקותו לכל בריה". כל אחד מגלה אותו בצורה ייחודית ואחרת. נכון שבכלל ה' הוא מלכנו, ועדיין בפרט, לכל אחד הוא מתגלה בצורה שונה. תפקידו של יהושע היא לא רק לתת את הארץ לעם, אלא לחלק את הארץ, למצוא לכל אחד את המקום שמיוחד רק לו.
המשנה במסכת אבות פותחת ב"שרשרת הרועים", משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים... המנהיגים הניחו את הנהגתם גם במילים, באמירות שהם מנחילים לנו. פרקי אבות נקרא כך משום שיש בה את הדרך, דרך האבות, אותה דרך שמזכיר יעקב "אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו".
תפקידו של ה"רועה" הוא לא רק להוביל את ה"עדר", אלא להוביל כל אחד ואחד. כל אחד מהרועים להם זכינו, מנחיל לנו ומלמד אותנו איך למצוא את עצמינו ואת דרכנו הייחודית, איך למצוא את החיבור שלי לרועה. איך להגיע לכך שה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
