מצוות סיפור יציאת מצרים, המצווה לעסוק באותם אירועים שאירעו לפני כל כך הרבה שנים, מלמדת אותנו עד כמה הגאולה הזו רלוונטית לנו ליום יום. אנחנו לא יושבים ודורשים כל הלילה בכדי לרענן זיכרונות נוסטלגיים, אנחנו ממש רוצים ללמוד איך להיגאל.
יותר מכך, אם נעיין בסיפור הגאולה, נבין שחלקים מהתהליך לא היו אפילו יעילים בשעתו. לדוגמה, כשה' שולח את משה, ובני ישראל "לֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". הרי ידוע לקב"ה שלא ישמעו, מדוע הוא עדיין משאיר את השלב הזה? ההסבר הוא, שאז לא יכל להיות סדר, היה צורך דחוף בהוצאת ישראל. אבל עכשיו, דווקא כאן הוא הזמן ל"סדר", להבין בדיוק את התהליכים שמולידים ומצמיחים גאולה.
אבל האם תמיד יש לנו מה ללמוד מהגאולה? האם תמיד אפשר ללמוד מהגאולה? האם אין זמנים שאנחנו כל כך משועבדים, שגאולת העבר אינה משפיעה עלינו? האם אין אפשרות של גאולה שבה לא נצטרך ללמוד מאותה גאולה עתיקה של מצרים?
את זה מחדשים לנו רבותינו – ראשית , וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. אם לא אותה גאולה, היינו מביטים סביבנו ובצדק מגיעים למסקנה שאנחנו משועבדים ללא תקווה, שאנו ובנינו לעולם לא נוכל לצאת מהמקום בו אנחנו תקועים. רק לימוד יציאת מצרים, מאפשר לנו להבין, עד כמה הדברים יכולים להשתנות. עד כמה אנחנו בתוך תוכנו בני חורין, כמה קרובה יכולה להיות הגאולה.
ועוד מלמדים אותנו חז"ל - וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם. לגאולה רבדים רבים, תמיד יש מה ללמוד, תמיד יש במה להעמיק. לחירות, מעצם מהותה, אין גבולות.
שני לימודים חשובים אלו במהותו של העיסוק בגאולה, דרשו חכמנו מהפסוק "לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". מדוע יש צורך בריבוי "כל ימי חייך"? בן זומא אומר, יְמֵי חַיֶּיךָ - הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ - הַלֵּילוֹת. כלומר- לא רק כשאור, כשאנחנו משוחררים מכל שיעבוד, ניתן ללמוד את יציאת מצרים. אלא גם בלילות, בזמנים הקשים והחשוכים ביותר, גם אז יש בכוחה של ההתעמקות בסיפור יציאת מצרים, ללמד אותנו איך לצאת מהיכן שאנחנו כלואים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ - הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ - לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. זה החידוש הגדול ביותר, גם ב"ימות המשיח", גם כשאנחנו כבר בגאולה שלימה, עדיין יש לנו מה ללמוד מיציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, יש לנו עוד המון מה להתקדם, אין סוף לכמה שעוד ניתן להיגאל. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.