שלום אחי ורעיי
נסכם את עיוותי החשיבה שלמדנו עד הלום, ומה טוב ומה נעים שיתבונן בהם אדם בעצמו ויתקנם טיפין טיפין עד אשר יפקח ה' עיניו ויתגלה אליו במלא הדרו.
עיוותי החכמה: הכול או לא כלום (או שחור או לבן), פילטר שכלי, העצמה ומיזעור.
עיוותי הבינה: קריאת מחשבות, ניבוי עתיד, הכללה מוגזמת, הצמדת תוויות.
עיוותי הדעת: מעביר הכל לפסים אישיים, חשיבה רגשית (מה שאני מרגיש זו המציאות).
כל העיוותים הם תוצאה של ניתוק מהאירוע והמציאות האמתית והעובדתית! המחשבה מתוקנת, וממילא הרגשות והמעשים, כאשר החב"ד מבוררים ומתוקנים.
יש לנו מקום אוטומטי שרוצה לתקן את המחשבות, אך אנו רוצים לתקנן רק לאחר שנכירן היטב!
חובה לפני שמתקנים, להקשיב למחשבות כמו שהן ולא להדחיק אותן או ישר לנסות לתקנן.
ההסתכלות הנכונה על המציאות מתחילה בחיבור נכון של האדם לעצמו. עליו לחשוף בתוכו את מקומו הבריא ואיתו ליצור מציאות חדשה שלמה מבוררת ומתוקנת יותר ויותר. זה שכתוב בתורתנו הקדושה "אשר ברא אלהים לעשות", "ובחרת בחיים".
שבת הגדול שלום, חג כשר ושמח, וחירות אמתית לכל בית ישראל אמן ואמן.
א.א.