מי גדול? (הרב מנחם סוכות)
השבת הזו נקראת "שבת הגדול", פירושים והסברים רבים ניתנו בדבר שם זה, נתמקד באחד. זו אינה "שבת גדולה", זו שבת "הגדול", של מי שגדול מעל הכול, של בורא עולם.
הגמרא במסכת יומא מספרת על תהליך שלם שעבר על ישראל מאז משה המתאר את ה' כ- הָאֵ-ל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, עד שחזר עזרא בתחילת שיבת ציון ויחד עם העם חוזרים להגדיר את הקב"ה כ"גדול". וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹקִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן.
היו תקופות בהם היה קשה מאוד לקבל את ההגדרות האלו. אתא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו! איה נוראותיו? - לא אמר "נורא". אתא דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו! איה גבורותיו? - לא אמר "גבור".
ירמיהו הנביא ודניאל לא מוכנים לעמוד בפני ה' ולשבח אותו בתואר שהם אינם שלמים עמו, הם מעזים לבטל את מה שתיקן משה רבנו ובלבד שלא לכזב לעצמם, וכלשון הגמרא "מתוך שיודעין בהקב''ה שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו".
רק עזרא רואה את הדברים אחרת, לא רק שהוא לא רואה כאן חיסרון בגבורת ה', אדרבה, זו היא גבורת גבורתו. שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקב''ה, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.
אפשר להסתכל על העולם בצורה שטחית, במבט הזה, כל הטבע מנוגד לרוח. יתרה מכך, ההתנהלות כאן נוגדת את הצדק, המבט הפשוט על העולם מעורר שוב ושוב את הקריאה "איה גבורותיו?". אם יש בורא, מדוע הוא לא מתערב? איך הוא יכול לתת לעולם להתנהל כך? האם לא יכל לנהל עולם צודק יותר?
למרות שמה שבולט הוא החיסרון ב"גיבור" וב"נורא", חז"ל מבינים שהחיסרון האמתי בראיה הזו הוא ב"גדול", הראיה הזו מאוד מצמצמת את מהותו של הבורא.
"שבת הגדול" הוא היום בו נצטוו עם ישראל במצוותם הראשונה, מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם. ברגע שרואים את העולם הזה לא כמטרה, אלא כמרחב למשהו אחר, גדול בהרבה. לא רק שמבינים כמה גבורה צריך בשביל לתת למשחק להתנהל כפי שהוא, גם מבינים איזו גדולה זו. גדול הוא תמיד ביחס למשהו קטן יותר. הרחמים של ה' מקבלים פרספקטיבה שונה לחלוטין, הם נמצאים ברובד גדול כל כך ממה שחשבנו.
השבת הזו היא נקודת המפנה, היכולת של עם משועבד לעזוב לרגע את רצון שליטיהם, מִשְׁכוּ וּקְחוּ, היא תחילתה של הגאולה. והגאולה לא רק משנה את המצב הפיזי שלי, גאולה אמתית נותנת לי אפשרות חדשה להבנת העולם.
זכריה הנביא מתאר את הגאולה - וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. הגמרא מתקשה עם התיאור הזה, וכי היום אין ה' אחד? ועל כך עונה: אמר רבי אחא בר חנינא, לא כעולם הזה, העולם הבא. העולם הזה - על בשורות טובות, אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות, אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב.
כל זמן שאנחנו משועבדים, אנחנו בתוך הסיפור, קשה לנו לראות בכול את אותו אחד. השבת הזו, השבת בה מתחילה גאולתנו, היא שבת "הגדול", יום בו אנחנו מתחילים להכיר את הבורא ולראות אותו ואת גדולתו בכל מה שקורה סביבנו.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
