העצמה ומזעור
שלום וברכה עם בְרוּך ה'
בשבועות האחרונים למדנו שאיכות חיינו ועולם רגשותינו מאד תלוי ומושפע ממחשבותינו, כלומר מהאופן בו אנו תופסים את המציאות דרך החכמה, הבינה והדעת שבשכלנו. המחשבה היא הכלי המלביש לתוכנם ובעקבותיה פועל האדם במידותיו.
אם נלמד להסתכל על המציאות מתוך תודעה נכונה ומתוקנת, עולמנו הפנימי ישתנה לחלוטין ונזכה לבחינת נועם גן עדן והארת זיו העולם הבא ממש.
לאחר שלמדנו על עיוות ה'הכל או לא כלום' ועל עיוות ה'פילטר שכלי', היום נלמד על עיוות נוסף ואחרון בחכמה, הנקרא 'העצמה ומזעור':
כאן יש משהוא בתודעה שמשנה את התמונה ומוציא אותה מפרופורציה.
הוא מגדיל ומקטין את הדבר ללא פרופורציה נכונה. דבר זה נובע מנגיעה רגשית.
בדרך כלל אדם מגדיל חסרונות ומקטין מעלות של עצמו, של אחרים ושל המציאות בכלל. יש גם אדם המעצים את מעלותיו אך זה נובע מחוסר מאד גדול.
יש כאן הקצנה, הוא רואה את המציאות (שלא כמו עיוות ה'פילטר השכלי' שאינו רואה את המציאות בשלמותה) אלא שדבר גַדֵל או קַטֵן אצלו בתודעה ללא פרופורציה אמתית ונכונה.
לדוגמא: בהתקף חרדה (שהיא הרגשה הישרדותית-תגובה פנימית לאיום על האני שלו), האיום יוצא מפרופורציה ונראה לו גדול ומאיים מאוד לעומת הכוח המגן מהאיום שנראה קטן וחלש.
הרגש החרדתי גורם להגדלה והקצנה לא נכונה של המציאות ממה שהיא באמת וממילא החרדה והרגשות השליליים יתעצמו והמעשים הלא נכונים בעקבותיהם.
נקודה זו יכולה להיות גם חיובית לדוגמא; אם אדם אוהב מישהו, אז באופן טבעי הוא מגדיל את מעלותיו ומקטין את חסרונותיו בעיניו, גם אם אין זו אכן המציאות.
"קחו עמכם לביתכם הדברים, והתבוננו בם, אז ודאי תשובו. אך בעוונותינו הרבים היצר הרע אינו מניח להתבונן" (ר' חיים וולאזין, ליקוטי מאמרים כט).
אכן הדברים נראים פשוטים אך הם עמוקים מאד ומוטבעים בשכלנו. ככול שנתבונן בהם יותר נזכה יותר "ודעת אלֹהים תמצא".
שבת שלום מלאה אורה והשראה.
א.א.
