בחירה או תגובה
לאחר שלמדנו באופן כללי ובתמצות רב את השורשים לבעיות רגשיות שעלולות להתפתח לחולאי גוף ונפש שונים, מכאן ואילך נתמקד בפרטים:
הזכרנו שהאדם הוא בעל בחירה כיצד להרגיש! רוב העולם לא בוחר אלא מגיב אוטומטית למקרים שקורים לו. התגובה האוטומטית לרוב תהיה שגויה ותוליד בעיות ותוצאות לא רצויות. גם התגובה וגם הבחירה נובעות מהמחשבות שבראשנו המורכב מחכמה, בינה ודעת והיום נתמקד בחכמה.
הבחירה הנכונה מגיע משכל מבורר הרואה את העובדות והמציאות כפי שהיא באמת, לעומת התגובה הבאה משכל לא מבורר, שלא רואה את המציאות בצורה נכונה. עיוות שכלי זה הוא תוצאה של הנחות, אמונות ותובנות לא נכונות שרחש האדם לעצמו במהלך חייו, בעיקר בילדותו, בעקבותן רואה את המציאות בצורה לא אמתית ולא עובדתית ולכן גם מגיב בצורה לא מתוקנת בעלת תוצאות הרסניות לעצמו ולסביבתו.
לדוגמא: בעל חוזר לביתו מיום עבודתו. הבית נקי ומסודר, אשתו מקושטת לכבודו, הילדים מסודרים, ממש בית לתפארת, רק שהכיור מלא בכלים. הבעל רואה את הכיור המלוכלך ומגיב בביקורת ובכעס על אשתו וכו'.
שאלה: מדוע הוא ראה רק את הכיור ולא את כל היופי וההשקעה שמסביב? האם הוא עצר וניסה להבין מה גרם לכך שהכיור עדיין לא נקי, אולי אשתו לא עמדה בעומס? מדוע הוא לא יכול להכיל זאת והיה חייב להתפרץ בעזות נפש גסה כזאת?
תשובה: זה תוצאה מעיוות אחד שבחכמה הקרוי "הכל או לא כלום, או שחור או לבן" - מקום בנפש שרוצה שהכל יהיה מושלם ,ואם אין שם שלמות אין שם כלום.
כמובן שאם היה רואה את המציאות בצורה מאוזנת, כלומר עם תודעה שמבינה שחלק מהשלמות של עולמנו הוא שאין בו שלמות, והיה מכיל זאת ולא יוצא מכליו, אז היה מחמיא לאשתו ואוהבה על כל היש שישנו, והיה מתמלא רגשות נעימים ובריאים והיה מתקיים שם 'איש ואישה זכו שכינה ביניהם', אך, בעל זה הרס את הקשר בתגובתו וגרם לעצמו רגשות שליליים שיובילו למעשים שלליליים 'לא זכו אש אוכלתם' וכך הולך ומחליא את עצמו מדחי אל דחי.
בפעמים הבאות ב"ה נלמד על עיוותים נוספים של החכמה, הבינה והדעת ונשתדל לתת ראִייה מתוקנת ואמתית כנגד כל עיוות. שבת שלום השקט ובטח.
א.א.
