הקדמה
שלום מבקשי ה' ממלכת כוהנים
בעקבות מצב בריאות הגוף והנפש ההולך ומתדרדר בעמנו בר מינן, נתבקשנו לכתוב מעט על הנושא, להבינו מספיק כך שנוכל לתקנו ולמונעו ולחסוך סבל רב ומיותר לעם קדוש.
כידוע המקור הנאמן והמדויק ביותר ללמוד ממנו מהותו של כל דבר הוא תורתנו הקדושה. המילה נפש מופיעה לראשונה בבראשית (ב,ז): "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויה האדם לנפש חיה" ופירש רש"י "אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שניתוסף בו דעה ודבור".
כלומר, קיום נכון של הנפש יבוא לידי ביטוי ע"י דעת ישרה של האדם (ואין דעת אמתית אלא דעת תורה) כמו שכתוב דעת חסרת מה קנית והשפעתה לזולת על ידי דיבור כמו שכתוב ללמוד על מנת ללמד.
דעת היא החיבור וההזדהות של האדם עם חכמתו ובינתו, כך שיוכל לממש בפועל את השכלותיו, שיהיה מוחו שליט על ליבו ולא ההפך חס ושלום ויהיו כל מעשיו מכוונים לתכלית לשמה נברא.
כעת נפתח לנו הפתח להבין את שורש החולאים והוא תפיסה מעוותת ולא מציאותית של המציאות הכללית, אי הכרה וחיבור נכון לעצמו והזדהות עם זה כאמת. כלומר, ראש האדם מלא באמונות, תובנות, ודעות תוהיות (תודעה שמביאה לידי שבירה) אשר ממילא יולידו רצונות לא מבוררים, רגשות שליליים ולא מאוזנים, מדות מקולקלות ומעשים שיביאו לשבירת הכלים.
לסיכום: על האדם לברר את החב"ד שלו בכל תחום ותחום בחייו, לתקן מה שצריך באמונות ודעות נכונות, ולהשפיע לזולתו מייחודיותו אשר חננו האל ית'. אז, ממילא יתוקנו מידותיו ויניבו מעשיו הצלחה וברכה ותשמח נפשו ותגל ותתגלה אליו יותר ויותר, וזה שכתב רש"י ז"ל על הפסוק 'לך לך'-"להנאתך ולטובתך" והאלשייך הקדוש "לשורש נשמתך" והבן.
אחרת, כאשר שכלו לא מבורר, ממילא לא יהיה מחובר לעצמו כראוי ויהיה קיומו תלותי בחוץ, בזולתו ובהשגיו, ויהפכו חייו למתח ותחרות, כל כישלון או ביקורת ילכו ויערערו את הרגשת העונג, הבטחון והקיום העצמי שלו שזה המצע העיקרי להתפתחות מחלות הנפש לא עלינו. קיצרנו מאוד, אם ירצה ה' נרחיב ונפרט ונעמיק בהמשך. אור טהרת וקדושת שבת לנפשכם א.א.
