מאמירה לדיבור (הרב מנחם סוכות)

הפרשה שלנו פותחת בהסבר שנותן הקב"ה למשה, בנימוק להכבדת לב פרעה - וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, בֹּא אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.
במילים אלו טמון חידוש עצום, האמירה הזו הופכת את היוצרות ומציבה את הסיפור באור שונה לחלוטין. הבורא לא מביא מכות על פרעה, בכדי להוציא את ישראל, בכדי לגרום לפרעה להסכים לשחרור של העם. אדרבה המכות הן המטרה, לב פרעה הוקשה על ידי ה', בכדי שיוכל להביא את המכות עליו. וכאן מתעוררת השאלה המתבקשת, לשם מה זה חשוב? איך ניתן לראות עונש כמטרה?
הסתכלות בפרשיות התורה, מבראשית ועד כאן, תגלה שעד כאן אין התערבות בבריאה שנועדה לצורך האדם. הבריאה מתנהלת באותם חוקים שברא עבורה הבורא לאורך היסטוריה שלמה, והנה לפתע, בעקבות מצבם של בני ישראל והתנהגותם של המצרים, אנו רואים התערבות מאסיבית, בזה אחר זה משתנים כל סדרי בראשית. האם יש לזה הסבר?
המשנה בפרקי אבות מתייחסת ל"תהליך" הבריאה, לכל אותן "אמירות" שבהן נבראו השמים והארץ - בעשרה מאמרות נברא העולם... והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא, להפרע מן הרשעים - שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, ולתן שכר טוב לצדיקים - שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.
האם באמת כל הפרוצדורה המורכבת של הבריאה היא בכדי לתת עונש או שכר? איזה הסבר זה בכלל? מה השוני בין עולם שנברא ב"מאמר אחד", לכזה שנברא ב"עשרה מאמרות"?
עד מתן תורה, עד שלא בא בורא העולם והביע בפני ברואיו את רצונו, את מטרת קיומם, מטרת הבריאה לא הייתה ברורה. אדם יכל להתבונן בבריאה ולכבד אותה, הוא יכל אפילו לכבד את מי שבראה, אבל הוא עדיין לא יודע מה התפקיד שלו בעולם, לשם מה הוא נשלח לארץ ומה התוכנית האלוקית לגבי העולם. גם אם בהתבוננות עמוקה יוכל המתבונן להסיק איזשהו "עיקרון אנתרופי", להיווכח שהבריאה נועדה לצורך האדם, הוא עדיין רחוק מלהבין שהאדם כאן בשביל הבריאה.
אחד ההבדלים בין אמירה לדיבור הוא שבעוד אמירה יכולה לעמוד בפני ובזכות עצמה, דיבור ייחשב לכזה רק כשיש מי שישמע את הדברים, דיבור מורה על  אינטראקציה בין מדבר ושומע. עשר המאמרות שבהם נברא העולם, האמירות העומדות בסוד קיום העולם ומטרתן, לא נגלות ליושבי תבל. רק בהגיע עשרת הדיברות יכול העולם לשמוע את אותן האמירות ולזה, לשם השינוי הזה, היה צורך ב"תיקון" של הבריאה על ידי עשר המכות, שינויים שעשה הבורא בכל חלקי הטבע למען הטוב והצדק.
העולם לא נברא ב"מאמר" אחד, העולם מלא בכוחות שונים, במורכבות אינסופית, המציאות מלאה בגוונים, הספקטרום רחב ומאפשר כל כך הרבה דרגות שונות של הבנה ושל התנהגות. ניתן לטעות במרכיב אחד ובכך להתחיל ולהחליק במדרון החלקלק של הכפירה ושל הרוע, מאידך, אותה מורכבות היא המאפשרת גם עליה, איטית ובטוחה.
כשישראל רואים איך כל הטבע מתהפך למען הצלתם, בכדי להעניש את רודפיהם, הם מגלים שיש משהו עמוק יותר שמסתתר מאחורי כל אותם כוחות, שיש משהו מאחד, שישנה מטרה. מרגע זה הם כבר שומעים את העולם מדבר אליהם, הם יודעים שיש מטרה לחייהם. מעתה נותר רק חיפוש המטרה, ברגע שהם השתחררו מהמיצר הם כבר היו מוכנים להתגלות שהגיעה לידיי ביטוי בהר סיני, לדיבור שהשיב לכל אותן השאלות - "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים...".
שבירת המיתוס של כוחות הטבע כמנהלים את הבריאה, חשובה כל כך, שהיא מצדיקה את הירידה למצרים, עם כל הקושי והכאב, ובלבד שנוכל לגלות את חולשתה, להבין שיש כוח אחר, גדול יותר, עמוק יותר. שישנה מטרה לכל המסע, שישנו דיבור ברור, שישנה דרך המחכה לנו.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)

הדפסה