יראה מאהבה (הרב מנחם סוכות)
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
בפסוק זה, פסוק שאינו אומר אלא דרשני, פותחת הפרשה. מה המשמעות בכפל הזה, מלבד כך שהדברים כבר ידועים ומפורשים בפרשות עד כה.
חז"ל מלמדים אותנו – אין קוראים אבות אלא לשלושה. התואר אב אינו מידע ביולוגי, זהו תואר בעל משמעות, תואר שזכאים לו לא פחות ולא יותר משלושת האבות. מדוע? למה שראובן לא יקרא אב או לחלופין למה לא מספיק לקרא לאברהם "אבינו"?
שלושת האבות וארבעת האימהותהם אלו אשר חייהם הוקדשו לעובדת היותם אבות ואימהות, למען ילדיהם. האבותלא עבדו בשביל עצמם, מטרת חייהם הייתה להנחיל את כוחם ואת דרכם לבניהם.את הסיבה שבוחר ה' באברהם הוא מפרט: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.כל אחד מהאבות הנחיל לנו משהו חדש, שונה, משהו שבלעדיו לא יכולנו להיות מי שאנחנו.
כשאברהם מגיע לארץ כנען הוא מגלה רעב, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, הוא מרגיש שמשהו חסר כאן, שהעולם משתוקק למשהו שאינו בהשגתו, והוא מחליט ורוצה להביא מזור לעולם, להשביע את רעבונם. אברהם מלא באהבת הבורא ואת האהבה הזו הוא מנסה בכל דרך אפשרית להעביר. הוא "חופר בורות מים", מנסה כמה שיותר לספק מים חיים שירוו את העולם, הוא מגלה להם כמה ה"ארץ" היא רק מכסה והסתרה ואם רק חופרים קצת, מתייגעים ומחפשים, אפשר למצוא בתוך הארץ , מתחת לאותה אדמה יבשה, את המים, את התשובה, את המרגוע.
דרכו של אברהם לא הספיקה, אותם בארות שהוא פתח קרסו, סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּיםוַיְמַלְאוּם עָפָר, האהבה אותה לימד לא מצאה גבולות, היא סחפה לתוכה עוד ועוד עד שעברה את הגבול והביאה עמה "עפר" - עצב ועצלות.
יתרה מכך, יצחק מגלה שלא רק שהרעב שהיה בימי אברהם, אותו הרעב שהוא "לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם", עדיין קיים, הרעב רק מוסיף, ישנו "רעב" חדש - וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם. הוא יודע שהוא צריך לחדש משהו, משהו שאברהם לא עשה.
יצחק שב לבארות של אביו, וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו, הוא לא מחפש אמת חדשה, הוא מביא כלים חדשים בכדי לגלות את אותה האמת ולחזק אותה. הכלי של יצחק הוא גבורה, יראה. בשונה מאהבה שמאפיינת את אברהם, אהבה אשר מקלקלת את השורה, מביא יצחק את היראה, את הנקודה הברורה שמעצבת ומחזקת את הגבולות. שוב הבארות לא יסתמו.
אך על מה מבוססת יראתו? יש ואדם ירא מכיוון שחושש לשלומו או לנוחיותו, יראה המבוססת על אהבת העצמי אינה תוספת על דרך אברהם. כאן מבשרת לנו התורה שאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, שיראתו של יצחק היא תולדה של האהבה אותה ירש מאברהם ויראה כזו היא שמוסיפה על חסדו של אברהם. מה פירוש הדבר?
כשאני מאוד אוהב מישהו, אני לא רק אוהב אותו כשאני חש את האהבה, אני כל כך יודע כמה יקרה לי אותה אהבה, שאני מפחד ממצב שאהבה זו תיפסק חלילה. יראה כזו קיימת לא רק כשהאהבה יוקדת בי, גם בשעות שפל היא שומרת אותי מלפגוע באהבתי. ויותר מכך, היא שומרת עלי שלעולם לא אתרחק מאהבתי, שלעולם לא אתן לה לדעוך.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
