לאחר ניסיון העקידה מעיד הבורא, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה – זהו שיאו ומטרתו של הניסיון, המצב בו ניתן להעיד על כך כי אברהםדה מעיד הקב הוא אכן ירא אלוקים.
האם יודע תעלומות צריך מעשה פיזי חיצוני בכדי לדעת את נסתרות הלב? האם חלילה משהו נעלם ממנו עד עתה? לשם מה באמת נועדו הניסיונות?
המדרש כאן מבאר את מהות הניסיון בפסוק "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס, לְהִתְנוֹסֵס". גדולה אחר גדולה, כנס של ספינה. מה משמעות הדברים?
המשנה בפרקי אבות מונה בזה אחר זה כמה "עשיריות", בעשרה מאמרות נברא העולם, עשרה דורות מאדם ועד נח... עשרה דורות מנח ועד אברהם... עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים. באמצע הרשימה הזו, בין כל אותם אירועים דרמטיים ומחוללי עולם מונה המשנה גם את הניסיונות בהם הועמד אברהם אבינו - עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם. איך מגיעים אותם הניסיונות, אותם "מבחני האישיות" או "מבדקי האמונה" להיות חלק מאותה הרשימה הכל כך שונה, לכאורה.
כשברא הבורא את עולם הטבע הוא השתיתו על חוקים נפלאים, כל חוקי הטבע הם רצונו הטהור של בורא עולם, יחד עם אותם חוקים הוא ברא את המסלול הניסי, אותה הנהגה המורמת טפח מעל הנהגות הטבע הקבועות. האם יש בהנהגה זו סתירה להנהגה הטבעית? ממש לא. הקדוש ברוך הוא לא ברא טבע ומולו כוח על טבעי שישבור אותו. יחד ולצד הטבע המיועד להנהגת עולם החומר ברא הבורא את הניסים המיועדים עבור מי שהתעלה מעבר להגבלות הטבעיות של העולם.
החומר והרוח הם שתי פנים ביצירה, שני רבדים שונים בהן יכול האדם להתקיים, והאדם הבוחר הוא שיכול לבחור לו את עולמו ואת כלליו.
"טבעו" של האדם הוא להימשך אחר החומר, אך הוא אינו משועבד לטבעו, יש לו את הכוח להתעלות מעל הכללים ולחבור לעולם הרוח. הניסיונות המוצבים בפני האדם הם פרשיות הדרכים, המצבים בהם על האדם לבחור באיזו דרך ללכת, הניסיון הוא המאפשר לאדם להתרומם ממצב הטבע למצב הנס.
ניסים רבים ליוו את עם ישראל משחר התהוותו, הקב"ה אינו עושה ניסים בחינם, אם העם הזה הוצרך לכל כך הרבה ניסים על מנת לשרוד, אות הוא כי בדרך הטבע, בחוקים הארציים הפשוטים, הוא לא היה מחזיק מעמד.
רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי, נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, הבורא מכין לנו דרך, הוא מביא את אברהם לנקודה בה יוכל לבחור בדרך שמעבר לטבע, בדרך היחידה בה יש לזרעו אפשרות להתקיים. הוא מביא לו את הניסיונות שהם נקודת התפנית לעבר עולם הניסים.
"ידיעת ה'" מסמלת משהו נצחי, כפי שניתן לראות מהפסוק כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. על דרך שאינה מתקיימת, לא מתאים הביטוי "יודע ה'". ברגע שעמד אברהם בניסיון העשירי – ניסיון העקידה, הוא נתן לזרעו את האפשרות העל טבעית להתקיים לנצח, כפי שדרשו חכמנו - הַמַּאֲכֶלֶת – שבנ"י אוכלין מתן שכרה. וכאן מצדיק אברהם את בחירת ה' בו - כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט .
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)