לגלות את הסוד (הרב מנחם סוכות)
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
מה היא המסתוריות הזו? מדוע היה חשוב להוליך את אברהם בדרך שאינו יודע את מטרתה, לארץ עלומה?
על פי המדרש הבורא נגלה לאברהם לא בגלל שהוא מצא אותו אלא מפני שהוא חיפש אותו. כשהתבונן אברהם על העולם הוא הבין שיש כאן סוד, שמשהו מסתתר מאחורי התבנית הגלויה של הבריאה, והוא היה מוכן להקדיש את חייו לגילוי ה"סוד" הזה.
המדרש דורש על אברהם את הפסוק - סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, הצדיקים אינם אנשים שזכו פתאום לגילוי, להבנה עמוקה של היקום, להצצה באור האלוקי. האנשים הגדולים הם אלו שהבחינו בסוד, בכך שמשהו לא מובן מסתתר מאחורי ובתוך כל חפץ ואירוע גשמי והחליטו לחפש עד אשר יבינו את המשמעות, עד שיגלו את אותו אור מוסתר.
את התהליך שעובר אברהם מתאר המדרש בפסוק - שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ .וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ... לאחר ה"שמיעה" הראשונה, לאחר שהקול הראשון נקלט במוחך, מתגנב לתודעתך. אתה צריך לראות להטות אוזן ולהקשיב, לרכז את כל תודעתך סביב הקול הזה, אתה צריך להיות מוכן לעזוב הכול, את כל מה שחשבת שידעת על העולם, את כל מה שקושר אותך למקום בו היית עד היום, גם את דפוסי החשיבה וסולמות הערכים שרכשת, הכל, ולחפש. ההסתר הזה, הצורך שלך לחפש, הוא שמעצים את היופי שלך, הוא שמגלה מי אתה באמת, כמה הפנימיות שלך יפה.
דוד המלך מבטא זאת בפסוק - מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, דווקא ההצפנה הזו, דווקא המאמץ לגלות, הוא שמעצים את הטוב ואת משמעותו. השבח שמשבח הנביא את עם ישראל - כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. מתחיל כבר כאן, באבי האומה, כשאברהם מתחיל ללכת גם כשהדברים לא ברורים, כשהארץ היא "מדבר", עוד טרם זכה לראות אותה כפי שהיא, בקדושתה. דווקא מצב זה הוא המבטא את שיא האהבה, עוד יותר מהמצב בו האהבה מוסברת וברורה, בה ההליכה מפוקחת והארץ מאירה.
גם לאחר שמגיע אברהם לארץ, הוא עוד לא "רואה" אותה, היא עדיין הייתה מוסתרת, כבושה תחת הכנעני. רק לאחר שמתמיד אברהם בחיפושו נותן לו ה' את היכולת לראות ופתאום הכול כל כך יפה, מעתה יש משמעות לכל ההסתר - שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה , הקב"ה מגלה לו את הארץ כפי שהיא - כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.
כשמגלה אברהם אבינו את הטעם העמוק של השתוקקות, את האהבה העצומה של הנסתר, הוא מקבל גם מענה לתמיהתו על הנהגת העולם, הוא מבין שרק מתוך חושך גדול ניתן לגלות את שיאו של האור, שמתוך הרוע צומחת משמעות הטוב.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
