להצדיק את העולם (הרב מנחם סוכות)
בפרשתנו אנו נפגשים לראשונה בהגדרה "צדיק" - אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. מה המשמעות של להיות צדיק?
ישנה תפילה מיוחדת שפותחת במילים "אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", מה עומק משמעות המילים האלו?
ה' ברא את העולם מקדם, הבריאה הגשמית שאנחנו מכירים על כל יופיה ונפלאותיה, אינה עצם הבריאה. הבריאה הקדמונית, העיקרית, היא בריאה רוחנית. העולם הגשמי הוא הלבוש, המכסה, אם אפשר – המשל של הבריאה האמיתית. לא ניתן להבין את הנמשל לפני שנסיים לבאר את המשל, ביום השביעי, ביום בו הבריאה הגשמית מגיעה לידי סיום, אז ורק אז ניתן להתבונן ב"מכשיר" המיוחד הזה ולהבין לשם מה הוא נוצר, איזו מטרה הוא יכול לשמש, לרדת להבנת הרצון שהביא ליצירתו.
שבת, אותו יום בו הושלמה מלאכת הבריאה, היום שמהווה תכלית מעשה שמים וארץ, הוא הזמן בו השער להבנת הפנימיות נפתח, על כך מרמז יחזקאל בנבואתו "שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים, יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ". אותה הפניה ל"קדם" לקדמונו של עולם, למניע שעומד מאחורי הכל, לאמת שמסתתרת מאחורי ובתוך כל נברא, הוא בדיוק המקום ממנו ניסו דור הפלגה להתעלם - וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם – הם אוו לראות את העולם כתכלית, כעומד בפני עצמו, כנטול מטרה נשגבה יותר ומחוסר משמעות עמוקה יותר.
בזוהר כתוב שנח הוא ב"בחינת השבת", הוא מסמל את אותו יום מנוחה ויש בו מאותו הכוח. כשאדם מסתכל על העולם ועל ההתנהלות הכללית, לעתים נראה שמשהו כאן לא נכון, שהעולם אינו משרת את המטרה לשמה הוא נברא חלילה.
ה"צדיק" הוא זה שיכול להצדיק את קיום העולם, כפי שמכנה אותו החכם מכל אדם וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הצדיק הוא שיודע להאיר את הנקודות הפנימיות והתהליכים הנסתרים שמוחבאים בין אותה ההתנהלות הגשמית כביכול, ולגלות מהו באמת העולם וכמה העולם אכן מגיע ליעדו. הזוהר מגדיר צדיק כמי ש"שומר את הברית", הברית היא הנקודה הפנימית, המשמעות האמיתית, המטרה והתכלית, ה"שבת" של כל דבר. הצדיק הוא זה שמגלה אותם הוא זה שרואה את העולם כפי שהוא באמת. תולדותיו של נח הם מצוות ומעשים טובים, ותולדותיו של נח הם כל בני אנוש, מעשיו של נח ודרך ראייתו את העולם, הם המצדיקים את קיום העולם.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
