וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל - וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
חז"ל מספרים לנו שארבעת המינים מהווים רמז לארבעת החלקים שבעם, לארבעה מצבים רוחניים בו יכול אדם למצוא את עצמו. יש שיש להם טעם ויש בהם ריח, יש בעלי טעם אך חסרי ריח, יש אשר ריחם נודף אך טעם אין להם ויש חסרי טעם וחסרי ריח. מצוות ארבעת המינים מלמדת אותנו שלכל אחד יש מקום, שניתן לקחת את כל אותם היחידים, לאגוד אותם יחד ולהגיע לשלמות שכל אחד לכשעצמו לא יכל ליצור.
כשנעיין בדבריהם ישנה נקודה תמוהה, האם אותו שאין לו טעם ואין לו ריח ראוי להימנות בדרגות הרוחניות, זו הרי אינה דרגה פחותה, זהו מצב של חוסר דרגה, אדם כזה משולל לחלוטין מטוב, מה יש לו להוסיף לכלל, מדוע הערבה נלקחת עם שאר המינים?
טעות גדולה היא למדוד את האדם רק לפי מעשיו, כשהערך היחיד שאני יודע להעריך מישהו הוא לפי הידע שלו, המעשים שלו, היכולות שלו וכדומה זה כמו להעריך מנה עיקרית לפי התוספות, כמו להעריך רכב לפי הריפוד.
האדם הוא יציר כפיו של בורא עולם, הוא נברא "בצלם אלוקים", אנחנו כל בוקר מודים לה' על הנשמה הטהורה שנתן בנו, האם אני רק מכונה ליצירת טוב, כלי פונקציונלי שאם לא ייצר את הנדרש אין בו שווי חלילה? ממש לא!
כשיעקב מודה לקב"ה הוא כופל את תודתו, "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ". חוץ מהחסדים הרבים שאתה עושה עמי, לעולם לא אוכל להודות לך על אותה אמת, אותה ישות מדהימה, שנתת לי בעצם עשייתך אותי.
ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא. אולי את היעוד המעשי הוא החטיא, אך מהותו, עצם היותו, נשגבה וגדולה מכל מה שיוכל לעשות אי פעם. אם כל התורה כמעט נדחית מפני פיקוח נפש, האם זה לא מראה לנו משהו על החשיבות המדהימה בפשטות החיים, בעצם היות האדם חי על פני האדמה?
הערבה, לא רק שהיא נלקחת יחד עם שאר המינים, לא רק שהיא מהווה גורם משפיע וקריטי במהות המאוחדת הזו, היא גם זו שנשארת בידנו לאחר שאנו מניחים את שאר המינים. ערבה זו מסמלת לנו את עצם אנושיותו של האדם, את החשיבות והקדושה המושפעים לעולם מעצם הווייתו גם אם לא זכה לטעם ולריח.
דווקא הערבה היא שמלמדת אותנו להעריך את המתנה הגדולה ביותר שניתנה לכל אחד מאתנו, בכך שקיבלנו את הבריאה הנפלאה והקדושה הזו – את עצמנו. תובנה זו היא שיכולה לרומם את נפשנו ולהביא אותנו ל-וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)