לחיות בשלום (הרב מנחם סוכות)

"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"

 

זו הברכה שניתנת לפינחס בתמורה לכך שכיפר על בני ישראל והציל אותם מכליה. מהו ברית ומהו שלום?

 

כל אחד מאיתנו נשלח ל"עולם" – להעלם הגדול הזה. העולם החומרי לא רק מקשה עלינו להגשים את ייעודנו, הוא גם מסתיר אותו. גם מי שכבר קיבל עליו לעשות את הטוב, לא תמיד יידע מה הדרך הנכונה לו. קשה שבעתיים היא העובדה שלכל אחד יש שליחות שונה, כל אדם נשלח לגלות את "עולמו", כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא, תפקידו של כל אחד הוא להסיר את המסווה המעלים ממנו את החלק המיוחד שלו ב"עולם הבא", בהוויה הרוחנית.

 

חז"ל מספרים לנו ש"יש קונה עולמו בשעה אחת", לעיתים, בזכות התגברות לא אנושית, בזכות מסירות נפש, יכול האדם לקנות את עולמו, לגלות את התפקיד המיוחד לו בעולם. השלום האמיתי הוא המצב בו אדם שלם לגמרי עם ייעודו ויודע בברור את מקומו ודרכו.

הקב"ה נותן כאן לפינחס את ה"שלום" הזה, את השלמות הזו, את ההבנה הברורה בה מתגלה לו שליחותו בעולם. 

 

שבת גם נקראת שלום, שבת הוא היום בו נשמתו היתרה של האדם מחברת אותו לשורשו, בו רואה האדם כאילו כל מלאכתו עשויה, בו "אל ייצא איש ממקומו", שבת כזו היא מעין העולם הבא.

 

וכאן מגיע הכוח המשלים, ה"ברית". שלום הוא מציאת המקום, ברית היא השמירה על הגבולות. לא רק שאני יודע מהו התפקיד שלי, אני גם יודע מה לא קשור אלי.   

 

ובזה ממשיכה פרשתנו, לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ, חלוקת הארץ היא המסמלת את יכולתו של כל אחד לחיות בשלום עם המקום הייחודי והשונה שיש לו, ולשמוח גם עם מה שיש לאחר, לזכור שהחלק שלי והחלק שלך הם שונים ולא מתנגשים. אם שנאת חינם היא שהחריבה את בית המקדש, הרי שהקיום של בית המקדש בארץ ישראל צמח מתוך השלום ששרר בעם, על ידי השלמות שכל אחד יכול למצוא במקום שלו.

 

(מבוסס על תורתו של השפת אמת)