להאיר מתוך החושך (הרב מנחם סוכות)
השבת אנחנו קוראים את פרשת "החודש", הפרשה שחותמת את המהלך המיוחד לחודש אדר, את ארבעת הפרשיות שמתווספות לכבוד החודש, מקיפות אותו ומסמלות את העבודה הרוחנית של החודש ואת ההכנה לקראת חודש ניסן.
בשלוש הפרשיות הראשונות התהליך הוא ברור, ב"שקלים" עוררנו את נדיבות הלב, את הרצון לטוב. ב"זכור" נלחמנו ברע והכנענו אותו. ב"פרה" הבנו שגם אם הרע נוצח, גם אם הוא כבר נמחק אנחנו עדיין צריכים לתקן ולנקות את הרשמים שהותיר בנו, אנחנו צריכים ויכולים להגיע לטהרה.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, לאחר שמגיע האדם לטהרה הוא מוכן להתחדשות. השלב שמתואר בפרשה זו הוא נוסף ושונה, הירח – אותו שקובע את מהלך החודש, אותו שנמשלו לו ישראל, אינו משתבח בעצמת אורו אלא ביכולתו להאיר בתוך ומתוך החושך.אנחנו לא רק בורחים מהרע, אנחנו מבינים שדווקא הוא, דווקא השעבוד תחת כוחות הרשע, הוא שאפשר גאולה, הוא שנותן לנו מקום להתחדש, להיוולד מחדש, לזרוח באור שזכינו לו רק בגלל מה שעבר עלינו.
מהי התחדשות? מהו חדש? הרי כבר קבע החכם מכל אדם בקהלת כי "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ".
החומר אינו חדש, כל המסה העצומה ביקום, יכולה להחליף אין ספור פנים, אך לא להתחדש. גם מעשיי האדם אם הם נעשים מתוך הרגל, חיקוי או חוקה, אינם חדשים. אך הרצון הפנימי המתעורר בלב האדם, הפעולות שנעשות בעקבות חיבור של האדם לרצונות הנקיים המתעוררים בו, הם חדשים. ומהו הרצון הכי פנימי ומקורי העולה מליבו של אדם, הרצון שממנו נולדים כל הרצונות? זהו הרצון לגלות את האמת שמסתתרת מאחורי החומר, מעבר למגבלות המקום והזמן. ה"חדש" האמיתי אינו כזה רק משום שעדיין לא התיישן, הוא חדש בעצם, מכיוון שאינו "תחת השמש", הוא לא נמצא בתוך בועת הזמן. חידוש כזה מראה הבורא למשה ואהרון, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", את הרצון הזה תשימו בראש הרצונות. את החידוש הזה תגלו בכל הוויה מחודשת שתפגשו.
הגמרא במסכת שבת מספרת סיפור קשה, רבי אלעזר בן ערך, גדול תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, הגיע למקום משופע בתענוגות העולם, מקום שבו היין משובח והמרחצאות מעולים ונמשך אחריהם, כתוצאה מכך הוא שכח את כל תלמודו. לאחר שחזר, כשניגש לקרא את פרשת "החודש הזה לכם" קרא במקום זאת "החרש היה לבם". מזעזע.
כשנתבונן נראה כי אין אלו סתם שגיאות מילוליות, במילים שיצאו מפיו של רבי אלעזר טמון רמז עמוק. רבי אלעזר מבין שלמצב של "החודש הזה לכם", שבכדי להגיע להתחדשות, צריך לעבור במקום חשוך, להתנסות באטימות הלב, בקשיים מכל עבר, אך להבין שהקשיים לא נשלחו אליך בכדי להפיל אותך, ההיפך, הם באו אליך בכדי שתוכל להעלות אותם אתך, שתגלה את מהותם הפנימית ותחדש אותם אתך. ויתרה מכך, כשרבי אלעזר חוזר למקומו הוא מבין שהחידוש תמיד היה כאן, שהשינוי הוא בו, זה ליבו שהיה אטום ולא שמע את הקול המהדהד וזועק כי "החודש הזה לכם", שכל החושך מהווה הסתרה לאור עצום, שכל החומר המתיישן מסתיר תחתיו רובד פנימי ועמוק יותר, רובד שכולו חידוש נצחי.
(מבוסס על תורתו של השפת אמת)
