הפסוק של הפרשה (שמות מ)
(לה) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
פשט הפסוק
ענן כבוד מכסה את המשכן כסימן לנוכחות אלוקית, ומונע ממשה רבנו להיכנס פנימה.
האגדה על הפסוק: (תלמוד בבלי מסכת יומא דף ד עמוד ב)
אמר רבי זריקא רבי אלעזר רמי: כתוב [בפסוק שלנו] "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" וכתוב [בעת מתן תורה]: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר" (שמות כד). מלמד שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה והביאו בענן. דבי רבי ישמעאל תנא: נאמר כאן "בתוך" ונאמר להלן "בתוך": "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שמות יד). מה להלן שביל, דכתוב "וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה" - אף כאן שביל. "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו". למה הקדים קריאה לדיבור? לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו.
נקודות למחשבה
במקומות רבים מתלווה התגלות של הקב"ה בהופעה של ענן. בזמן מתן תורה "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט), בעת התגלות מידות הרחמים למשה רבנו "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'" (שמות לד), ובחנוכת המשכן "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". הענן ממלא כלפי השכינה (נוכחות ה' בעולם) תפקיד דומה לזה של הבגד עבור האדם. אכן, ללבוש פעולה כפולה ומנוגדת: מצד אחד הוא מסתיר את הגוף, אך מצד שני מאפשר לאדם לצאת ולהיחשף לעיני כל. כך גם הענן כלפי השכינה, שמצד אחד מונע אפשרות "לראות" משהו מההתגלות האלוקית, ומצד שני, מסמן את מקום הופעתו בעולם! וכמו שבענן גשמי מאבדים כל יכולת של אחיזה בסימני הכר של השטח, כך גם אל מול הגילוי האלוקי, עלול האדם לאבד את היכולת החושית והרגשית האנושית הבסיסית. אגדתנו מלמדת שהקב"ה הזמין את משה להיפגש איתו בתוך הענן, ולשם כך הכין לו שביל מיוחד שיאפשר לו להיכנס בבטחה לאיזור בלתי נודע ומאיים זה.