"עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (דברים לב)
(נא) עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פשט הפסוק:
האגדה על הפסוק: (מדרש תהלים מזמור קיט)
נקודות למחשבה:
• בנוסף מתארת התמימות מצב של שלמות נפשית. על אותו פסוק בספר בראשית מסביר רבנו בחיי את תכונת אברהם אבינו: "ודע כי נקרא "תמים" מי שתוכו כברו, ופיו ולבו שוים". כאשר הדיבור והמעשים של האדם בהתאמה עם מחשבותיו, הרי שהם מהווים מבנה שלם ותמים.
בערב יום כיפור אנו נדרשים לעסוק בתשובה ובחשבון נפש. דרך התשובה הבסיסית היא "סור מרע ועשה טוב": להתרחק מהעבירות והרע שאנו רגילים אליו, ולהוסיף מצוות ומעשים טובים שלא עשינו עד כאן. אבל יש גם את ה"איך" מקיימים מצוות. לדוגמה, לא פעם דורשת מאתנו מצווה של גמילות חסדים ויתור על זמן, כסף או רכוש. ולעיתים אנו מקיימים את המצווה בלב כבד או חצוי. אם נוותר לשני עם חיוך ומילים טובות נפתיע ונופתע מהתגובה של הזולת. בנקודה הזו תהליך התשובה יביא אותנו למדרגת התמימות של הלב עם מעשה המצווה, בטוּב, בשמחה ובנחת.
