וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי (יואל אופנהיימר)
הפסוקים של הפרשה: (דברים לא)
(יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
פשט הפסוק:
אם ישראל יפנה לעבודה זרה, הקב"ה יסתיר עצמו ממנו.
האגדה על הפסוק: (ויקרא רבה פרשת שמיני פרשה יא)
ר' יעקב בשם ר' אחא אמר: שמעת לה מן הדא [מהמקור הבא] (ישעיהו ח) "וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ" (ישעיהו ח). אין לך שעה קשה כאותה שעה שנאמר בה [בפסוק שלנו] "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". מאותה שעה, "וקויתי לו" כי לא תשכח מפי זרעו, ומה הועיל לו "הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי ה' לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ח). וכי ילדיו היו? והלא תלמידיו היו, אלא מכאן לתלמידו של אדם שנקרא בניו.
נקודות למחשבה:
בשפת הקבלה, הפנים של דבר מסוים הם הצד המתחבר לדבר השני. ובאמת, בגוף האדם, לפנים תפקיד כפול: הם גם מסוגלים להביע רגשות ומחשבות (דרך אברי הדיבור וההבעה), וגם לקלוט את אותם המסרים שמשודרים על ידי אדם שני, על ידי אברי החושים (בעיקר אוזניים ועיניים). דרך העיניים בפרט, אנו קולטים את העולם (על ידי הראיה) ומשפיעים ומשדרים לסביבה (על ידי המבט). למרות שהפָּנִים הם הרובד החיצוני ביותר של הראש, הם מבטאים את הדברים הכמוסים של פְנִים הנפש. המצב של "פנים אל פנים" מבטא את החיבור הצמוד ביותר בין שני דברים או אנשים. רק משה רבנו זכה להגיע למדרגת הנבואה המופלאה זו: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג). מערכת היחסים שבין ישראל לקב"ה מאופינת בתנוחה של הכרובים בקודש הקודשים. כשישראל עושים את רצונו של הקב"ה, "פניהם איש אל אחיו" כסמל למציאות שהקב"ה מפנה את פניו לעמו בכדי להשפיע את כל טובו. לעומת זאת, כשישראל סוטים מהדרך הטובה, הכרובים מפנים את פניהם לכיוון אחר, כסמל לניתוק בין הקב"ה לבניו.
• איך יתכן מצב שהקב"ה יגרום לרוע ולצער להשתלט על העולם בלי התערבות מצדו? זאת ועוד, הפסוק משתמש בכפילות הלשון "הַסְתֵּר אַסְתִּיר" הממחישה את עומק המרחק שבין הקב"ה לעמו. זאת מציאות המחדירה לנשמה תחושה של קור, חושך ויתמות. כפילות זו מרמזת על שתי מדרגות שונות שבתוך ההסתר עצמו. ההסתר הראשון הוא כשאדם מאמין שהבורא מנהיג את העולם ביושר ובצדק, אבל כשמתבונן במציאות, ניהיה נבוך ומבולבל לראות את ידו של הרוע והשנאה על העליונה. מצב זה דומה לאדם הרואה אחוריו של איש, ואינו בטוח אם מדובר בחברו האהוב או באדם זר. אבל המדרגה השניה היא זו של "הסתר בתוך הסתר". רוצה לומר, שהאדם אפילו אינו מודע שקיימת מציאות של הסתר. עבורו, העולם הוא מקום נתון לכוחות המקרה, נטול פשר ותכלית וללא הנהגה.
• על משמעות הסתר פנים, נלמד ממשל שסיפר הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. מדובר על מלך שהעמיד סביב ארמונו גדרות גבוהים ושומרים לרוב. כל הנתינים חששו להתקרב למקום, חוץ מאדם אחד שלאחר ניסיונות רבים מצליח להיכנס לארמון המלוכה ומסתובב לו בחופשיות עד חדרי האוצר הסודיים ביותר. עולה המבקר לקומה השניה ובמבטו הוא רואה שהכניסה לארמון חופשיה לגמרי, וכל המחסומים כאילו לא היו. מסביר הבעל שם טוב, שמה שנראה לנו כהסתר פנים אינו רק "אחיזת עיניים" בשל מגבלות ההבנה והשכל האנושי. אם האדם יתעלה בקדושה וטהרה הוא יגלה קרבה לא-להים ללא מחיצות, בסוד הברכה: "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו).
