הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהינוּ (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (דברים כט)
(כח) הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
פשט הפסוק:
לאחר תאור החטא של ישראל ועונשו, דורשת התורה לקיים את המצוות הגלויות לנו.
האגדה על הפסוק: (מדרש תנחומא פרשת יתרו)
רבי אומר, להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כולם על הר סיני לקבל התורה, השוו כולם לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה, ולא עוד, אלא שהיו ממשכנין עצמם [נותנים ערבות] זה על זה. ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם לכרות ברית עימהם, אלא אף על הסתרים. אמרו לו [להקב"ה], על הגלויים אנו כורתים ברית עמך, ולא על הסתרים שלא יהא אחד ממנו חוטא בסתר, ויהא הצבור מתמשכן [ערב בחטאו] , שנאמר [בפסוק שלנו]: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם".
נקודות למחשבה:
הפסוק שלנו מגדיר חלוקה ברורה בין התחום אלוקי - תחום "הנסתרות"- ובין התחום האנושי- תחום "הנגלות". באופן כללי ניתן להגיד שהאדם פועל במרחב העולם הגשמי, הגלוי לעיניים ולחושים האחרים. הקב"ה פועל בעולם הרוח - מעל המקום והזמן - כאשר שום דבר אינו חסוי מידיעתו האין סופית. חלוקה זו בין הנסתר לנגלה מופיע בשלשה מעגלים המקיפים זה את זה:
• המעגל של בין האדם לעצמו מכיל את הנושא של עבודה על המידות בדרך התורה. אם אדם נכנע ליצרו וחוטא, עדיין פתוחה לפניו דרך התשובה. בעזרת חשבון הנפש, בודק האדם את עצמו, מזהה את חולשותיו ואת פשעיו ומסוגל לתקן את הרע שבתוכו. אך מובן שאפשרות זו ניתנת רק לגבי עבירות שידועות לאדם. לכן מבקש הפסוק מהבורא שלא "להתחשבן" אתנו על העבירות הנסתרות ממנו (שעברנו בשוגג ושאינם ידועות לנו) אלא רק על העבירות הנגלות לנו.
• המעגל הבא, בין האדם לחברו מכיל את מערכת היחסים שבין אדם אחד לשני והחיבור החברתי שבעם ישראל ובאנושות כולה. אחד הכללים החשובים ביותר בתחום זה הוא "כל ישראל ערבים זה בזה". משמעות הדבר, שכלל ישראל נחשב לגוף אחד שכל אבריו משרתים מטרה אחת וממילא גם שותפים לגורל אחד. יתרה מזאת אבר אחד מזוהם יכול לגרום לחולי באברים אחרים ואף לסכן את הגוף כולו. ובנמשל, כך גם בעם ישראל: עבירה של אדם אחד משפיעה על כל אדם בפרט ועל הציבור כולו. הפסוק "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו" (ויקרא כו) מפורש בגמרא (שבועות לט) במובן של: "איש בעוון אחיו" [אדם ייענש על עבירת הזולת, כי לכל אדם אחראיות על מעשי חברו]. בהקשר זה, מדגישה האגדה שלנו, שאיש לא ייענש על העבירות הנסתרות של אדם שני, אלא רק על העבירות הנגלות שהוא היה מודע להם והיה מחויב לנסות למנוע.
• המעגל השלישי הוא מערכת היחסים שבין אדם למקום [הקב"ה]. הברית שבין אדם לבורא מבוססת על האמונה שהנהגת הבורא היא צודקת ומכוּונת לטובת האדם והעולם כולו. אמונה זאת מתנגשת עם מראה של עולם שבו תופעות הנגלות של הנהגת הבורא הם - בשונה מהרצוי- נראות כעולם של סבל הצדיק והצלחת הרשע. על האדם להפנים ולהבין שהאמת של הנהגה אלוקית שרירה וקיימת, אך היא נסתרת מעבר להשגתנו המוגבלת .
