כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד (יואל אופנהיימר)
הפסוקים של הפרשה: (דברים פרק ל פסוקים יא-יד)
(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... (יב) לא בשמים הוא... (יג) ולא מעבר לים הוא... (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
פשט הפסוקים:
המצוות שהבורא מצווה את האדם אינן דבר קשה לקיום. כפי שאומרים בשפת היום –יום: "זה לא בשמיים!". תורת ה' היא תורת חיים, היא באה להיטיב לאדם ולא להקשות עליו. הדבר היחיד שנדרש מהאדם הוא להחליט לקיים את התורה והמצוות בתמימות ובשמחה.
הסיפור החסידי על הפסוק:
רבי איזיק מקראקא שבפולין היה חולם לילה לילה על אוצר הטמון מתחת לגשר קרוב לארמון המלך בעיר פראג. כך היה חולם מדי לילה אותו חלום, והחליט לעשות מעשה.יום אחד יצא למסע ארוך עד אשר הגיע לפראג ומצא את הגשר שהופיע אצלו בחלום. הוא הגיע אל מתחת לגשר והתחיל לחפור באדמה. לפתע התקרב אליו החייל השומר על הגשר ושאל בתקיפות לפשר מעשיו. התוודה רבי איזיק לפני החייל וסיפר לו שהוא הגיע בעקבות חלום שחלם מדי לילה שכאן מתחת לגשר הזה יש אוצר. "איך אפשר להיות כה תמים?" ענה החייל. "גם אני חולם כל לילה שישנו אוצר בקראקא הרחוקה, ושם, בבית של יהודי בשם רבי איזיק, מתחת לתנור שבחדרו טמון אוצר גדול. האם אתה חושב שאני מאמין בחלום זה, שאני מספיק טיפש לעזוב את הכל ולנסוע לקראקא?" בשמיעת דברי החייל התחלחל ליבו של רבי איזיק, כי פתאום הבין כי עיקר ביאתו לפראג נועדה לפגישתו עם החייל, כדי שיבין שהאוצר אינו נמצא בפראג אלא בביתו בקראקא. חזר במהרה רבי איזיק הביתה ומצא האוצר במקום שהחייל גילה לו.
נקודות למחשבה:
כל אחד מחפש את אוצרו בחיים. במילים אחרות, כולנו רוצים לחיות באושר.
פתוחות לפנינו שתי דרכים:
הדרך הראשונה היא זו שמציעה החברה המערבית המודרנית: לאדם יש זכות לאושר. הנוסחה פשוטה: ככל שתצרוך יותר מוצרים, תאסוף יותר כסף ותהנה מיותר חוויות תהיה מאושר יותר.
הבעיה עם דרך זו ברורה: כאשר האדם משיג את החפץ, את המעמד או את החוויה שהוא חמד, מהר מאוד ההנאה חולפת, והוא חייב לחפש גירוי יותר רחוק, יותר חזק ויותר מתוחכם כדי לחוש שוב הנאה. דרך זו מביאה אנשים רבים לתחושת מחסור מתמיד ולתסכול. כפי שאמרו חכמנו: "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו".
הדרך שמציעה התורה שונה בתכלית: האושר אינו יעד שניתן לכבוש או לרכוש בכסף. האושר הוא ברכה שהאדם מביא על עצמו בהתנהגותו והשקפתו. זו תחושה עדינה של הנפש לנוכח ראיית הטוב שבעולם ובאדם. זו תחושה של סיפוק ומלאות המתעוררת בעקבות הדברים הכי קטנים ופשוטים של החיים: חיוך, מילה טובה, אהבה והערכה של האנשים היקרים לנו. אבל הברכה הכי גדולה נובעת מהטוב שאנו עושים לאחרים ולתחושה של משמעות בחיינו.
ברכה זו בהישג ידינו, בתוכנו, בבית שלנו, בחיים שלנו פה ועכשיו.
