הגר שבך יעלה מעלה מעלה (יואל אופנהיימר)
הפסוקים של הפרשה: (דברים פרק כח)
(יג) וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: ... (טו) וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ: ... (מג) הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה:
פשט הפסוקים:
ה' ועם ישראל כורתים ברית מחודשת. אם עם ישראל ילך אחרי ה' ויקיים מצוותיו, ה' יתן לו ברכה ואם לא... הוא ייענש בקללות קשות. אחת הקללות היא היחלשות האחיזה והשלטון הלאומי בארץ לטובת אומות אחרות.
האגדה על הפסוקים: (אגדת בראשית פרק לט)
"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי" (תהלים קכא). זה שכתוב [אצלנו בפסוקים] "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", אשריהם ישראל בזמן שהן עושים רצונו של הקב"ה, הוא מעלה אותן כמלאכי השרת ... והיית למעלה אין כתיב [לא כתוב] כאן אלא רק למעלה, מהו רק מיעוט [המילה "רק" באה למעט: לא בכל המקרים ובכל הזמנים תהיו למעלה], פעמים שאתם למעלה, אימתי [מתי?] " כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת ה'" [אצלנו בפסוק]. ואם לאו, פעמים שאתם למטה, כשאין אתם עושים רצונו, שנאמר [אצלנו בפסוק]:"הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה":וכך הבטיח הקב"ה לאברהם, מתחילה "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה" (בראשית טו), ובמקום אחר הוא אומר: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח), אם ככוכבים למה כעפר הארץ? אלא אמר לו בשעה שבניך עושים רצוני, כשם שהכוכבים עליונים על כל העולם, כך בניך עליונים על הכל, וכשאינן עושים רצוני כשם שהעפר למטה, והכל מדיישין אותו [דורכים עליו], כן הם.
נקודות למחשבה:
מהות הברית בין הקב"ה לעמו היא מערכת של שכר ועונש התלויה בהתנהגות של עם ישראל . אם עם ישראל דבק בדרך ה' בתורתו ובמצוותיו, הוא נהנה מברכה, שפע, שלום ואריכות ימים על ארצו. אם עם ישראל סוטה מדרך התורה, ה' מסתיר פניו ממנו, והעם סובל מקללות, ייסורים וגלות. לכן, התבוננות בתולדות עם ישראל מגלה יותר מסתם תהליך היסטורי רגיל. מדובר בסיפור היחסים שבין בני הברית המיוחדת הזו, סיפור של קירבה וריחוק, בגידה ונאמנות, כעס ואהבה.
• התרופפות הברית בין הקב"ה ועם ישראל מוצאת ביטוי במעמד הגר בארץ ואחיזתנו על הארץ. כאשר בני ישראל שומרים על תורת ה', אז עם ישראל ריבון בארצו והגרים מקבלים את מרותו. אבל אם עם ישראל מתכחש לזהותו ולמסורתו, עולה הגר ונלחם עם ישראל על הבעלות על הארץ. כפי שמפרש רש"י על הפסוק הראשון של התורה: "ומה טעם פתח בבראשית? [התחילה התורה בסיפור בריאת העולם] ...שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים [גנבים] אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים [ארץ ישראל], הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו...".
• גם בתוך האדם פועלים בקטן אותם החוקים. אם האדם שומר על התורה והמצוות, היצר הטוב, ה"ישראל" שבקרבו, מתפתח ומשתלט על כל מימדי החיים. ואז זוכה האדם בברכה ובטוּב שבכל העולמות. לעומת זאת, אם הוא אינו הולך בדרך התורה, היצר הרע, ה"גר" שבקרבו, שהולך ומתגבר, עולה מַעְלָה מָּעְלָה ומכניע את נשמת האדם ומוריד אותה מַטָּה מָּטָּה .
