בזיון הגוף הוא בזיון ה' (יואל אופנהיימר)

הפסוקים של הפרשה:  (דברים פרק כא)

(כב) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ:(כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

 

פשט הפסוקים:

אדם הנמצא אשם בעבירה שדינה סקילה מוצא להורג על ידי בית הדין.  לאחר מכן, יש להניח את גופו על גבי קורת עץ לזמן קצר על מנת שכל העם ישמעו ויראו. אבל אסור להשאיר אותו תלוי בלילה, אלא יש לקבור אותו מבעוד יום בכבוד הראוי.

 

האגדה על  הפסוקים:  (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מו  א-ב)

ומתירין [מורידים] אותו מיד [לאחר התליה] , ואם לא - עובר עליו בלא תעשה [עובר על מצווה לא תעשה של התורה], שנאמר [בפסוק שלנו]:"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" .כלומר: מפני מה זה תלוי? [שואל הקהל הצופים]  - מפני שבירך את השם [לשון יפה כדי להגיד: קילל את ה'. הדין היה שמקללים ועובדי עבודה זרה היו נסקלים], ונמצא שם שמים מתחלל [כיוון שהצופים מזכירים את המעשה של אותו אדם] . אמר רבי מאיר: בשעה שאדם מצטער [נמצא בצער]  שכינה [הקב"ה] מה לשון [מה היא] אומרת: קלני מראשי, קלני מזרועי! [יש לי "קלות" (צער) בראשי ובזרעי], אם כן המקום [הקב"ה] מצטער על דמן של רשעים שנשפך - קל וחומר על דמן של צדיקים... משל למה הדבר דומה - לשני אחים תאומים בעיר אחת, אחד מינו אותו למלך ואחד יצא לליסטיות [לעברינות] . צווה המלך ותלאוהו. כל הרואה אותו אומר: המלך תלוי! צווה המלך והורידוהו.

 

נקודות למחשבה:

לגוף האדם ערך חשוב מאוד ביהדות, וביזיונו הוא איסור חמור של התורה. הפסוקים שלנו מחייבים התייחסות מיוחדת כלפי גוף הנפטר המתבטאת בשתי מצוות נפרדות: האחת, איסור הלנת המת (דחית ההלוויה), והשנייה חיוב הקבורה בפני עצמה. מצוות אחרות, כגון: איסור קעקוע או איסור הפגיעה העצמית, או אפילו הדאגה לבריאות ולטיפול רפואי, מבוססות גם על העיקרון של כבוד ושימור על גוף האדם. על פי הפסוקים שלנו, ביזיון גוף האדם (אפילו של הפושע הגדול ביותר) מהווה "קללה" לה'. חשוב לשים לב שמדובר פה ב"קללה" עבור ה' עצמו. האגדה שלנו מסבירה ש"קללה" היא מלשון "קל" (שם ה' מחולל בעולם – הופך להיות קל בעיני הבריאות).  מה הם הרעיונות העומדים במרכז תפישה זו?

• המשל שמובא באגדה מבוסס על הרעיון שהאדם נברא "בצלם אלוקים", גם בתכונות הרוחניות שלו, אך גם במבנה הפיזי שלו. צורת גוף האדם משקפת מבנה של העולם הרוחני. הקבלה משתמשת באופן נרחב באנלוגיה שבין אברי האדם לבין מבנה הספירות האלוקיות. כך ניתן להבין שכשאדם תלוי, המלך תלוי!  לכן יש לנהוג בגוף בכבוד ובזהירות.
• הגוף אינו מטרה בפני עצמו, אלא מהווה מכשיר שהקב"ה מעמיד לשימוש האדם בזמן חייו בעולם הזה. בעזרתו הוא יכול לפעול, לקיים מצוות, ולמלא שליחותו בעולם. אך ובעיקר הוא משמש ככלי הקיבול של המרכיב האלוקי שבנו: הנשמה. בשל כך הוא מקבל בעצמו מדרגה של קדושה באותה דרך שהקלף הפשוט והארצי (העשוי מעור של בהמה) נהיה קדוש מהרגע שהוא נושא את אותיות  של ספר התורה השמימי.
 

הדפסה