לרדוף אחר הצדק (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (דברים טז)
(כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
פשט הפסוק:
עם ישראל מצווה להעמיד בתי דין בארץ. אם הדיינים ירדפו אחר מידת הצדק בפסקי הדין שלהם, מובטחת לעם אחיזה איתנה בארץ.
האגדה על הפסוק: (מדרש זוטא - שיר השירים פרשה א)
ומהו הדורון [המתנה] של הקב"ה? צדקה! שכן הוא אומר "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" (משלי כא), כן הנותן צדקה, אפילו הייתה בידו עברה ונחתם דינו לאבד, ונתנה רשות למלאך הממונה על הפורענות לילך ויפרע ממנו ... והקב"ה אומר לו: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י) . יכול להיות מקבל פני שכינה בכל יום, שנאמר: "חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ" (תהלים פט) (...). אם אין לו למי שייתן צדקה, מנין שאם לא באים אצלו שילך אחריהם, שנאמר "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" [בפסוק שלנו], רדוף אחר משפט וצדקה לעשותו, (...) וכן מצינו באברהם אבינו שהיה מקדים לקבל את האורחים העוברים והשבים וזכה לקבל מלאכי השרת.
נקודות למחשבה:
המילה "צֶדֶק" מכילה את נושא של עשיית דין אמת, אך מקופלת בה גם נושא הצדקה לנזקק. וכפל הלשון של שבפסוק שלנו ממחיש את חשיבותה של מצווה זו. מוסיפה אגדתנו ומסבירה: המקיים מצוות צדקה זוכה בזכויות רבות גם אם הוא עבריין בתחומים אחרים. אך בעיקר, מתן הצדקה מאפשר לאדם להגיע למדרגה של גילוי פני השכינה [קרבת א-לוהים]! משמעות הדבר שהנותן צדקה בצורה הנעלה ביותר, דומה להקב"ה עצמו, בכך שהוא נותן ללא תמורה כל שהיא, רק להטיב שזולת.
• כשבאים לקיים מצוות "עשה" [ציווי חיובי של התורה], ה"איך" לא פחות חשוב מה"מה". וחז"ל הדגישו את ערך הזריזות, רצון האדם לעשות מהר את המבוקש ממנו: "זריזין מקדימין למצות" (פסחים ד א). ההיסוס, והדחייה למועד מאוחר יותר, לא רק פוגמים באיכות המעשה אלא גם מעמיד אותו בסדר עדיפות נחות לעומת רצונות אחרים. יתרה מזאת, לעיתים קרובות המפגש שלנו עם אפשרות לקיום מצווה הוא חולף ובלתי חוזר, וטוב לראות את מאורעות החיים כהזדמנויות שניתנות לנו יום-יום ושעה-שעה. על כך אומר המדרש: "מצווה הבאה לידך אל תחמצנה" (פסיקתא זוטרתא).
• לגבי מצוות צדקה, מופיע בפסוק שלנו המילה "תִּרְדֹּף", המוסיפה לערך הזריזות מימד של דחיפות ופעלתנות. מרדף מורכב משני חלקים: הרודף מעוניין להשיג את הנרדף, והנרדף מנסה לברוח מהרודף. מזה נלמד את התכונה המיוחדת של רדיפת הצדקה. לא די לעשות את הדברים בזריזות והתלהבות, אלא יש לחפש אחר הנזקק, להיות ערני למצוקות האנשים מסביבנו, לפתֹח בדיבור ובמילות תמיכה גם אם השני לא פונה אלינו לבקשת עזרה. ואולי לא פחות חשוב ומורכב, לחתור להשלמת הפעולה באופן הנכון. לעומת זאת, מתנהג לפעמים מקבל הצדקה כ"נרדף". יש אנשים שיתחמקו מעזרה שנרצה לתת להם, או שמפאת בושה יסתירו את בעיותיהם. אבל גם אידיאל הצדקה הנכונה - מתנה ללא שום חשבון של אינטרס אישי - נראה גם מתחמק מאתנו כל פעם שאנו מתקרבים אליו . ורק בהתמדה ובעבודה על מידיתנו נוכל להתקרב אליו יותר ויותר.
