ייסורים מאהבה (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (דברים ח)
(ה) וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:
פשט הפסוק:
כשישראל מיוסרים, עליהם להבין שהם ייסורים מאהבה, מאביהם שבשמים.
האגדה על הפסוק: (ברכות ה א)
תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים. אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. תורה מנין? שנאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ". (תהלים צד) ארץ ישראל מנין? דכתיב: "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ" [בפסוק שלנו] וכתיב בתריה [בהמשך]: "כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה". העולם הבא מנין? ככתוב: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים [חיי העולם הבא - רש"י] תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו) .
נקודות למחשבה:
הקשר המיוחד בין עם ישראל לאלוהיו, לובש צורות שונות. לפעמים הוא נמשל לקשר זוגי עמוק, הספוג ערגה וגעגועים: "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז). ופעמים אחרות הוא דומה ליחסים שבין אב לילד: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (דברים יד). רצון העל של הורה, הוא טובת הילד, וחינוכו משרת מטרה זו, גם אם הוא לפעמים כרוך בתוכחה וענישה. מפורסמת אמירת ספר משלי בנדון: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" [הימנעות מענישה אינה מעידה על אהבה נכונה]. על אותו משקל, אם הקב"ה הוא אבא שלנו, אז כל מגמתו, היא לטובתנו. הרב יהודה אשלג מסביר, שכדי להוביל אותנו למצב, שבו נוכל לקבל את כל הטוב שה' הכין ורוצה להעניק לנו, בידנו לבחור בשתי דרכים. הראשונה היא לעשות רצונו ולקיים תורה ומצוות, הפועלות על נפש האדם ומתקנות את מידותיו. אך, אם לא נבחר את הדרך הראשונה, נלך בדרך השנייה, ונסבול ייסורים, שבסופו של דבר גם יחזירו אותנו למוטב.
• בתחילת הפרשה ראה כתוב: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:(...) וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". במילים אחרות, הסבל שבא על האדם הוא עונש על עבירות. והגמרא ממחישה תפישה זאת ופוסקת: "אם רואה אדם שייסורין באים עליו - יפשפש במעשיו!" (ברכות ה). מטרת הייסורים היא, להביא את האדם לחשבון נפש ולשינוי המעשים ולתשובה, כמו ילד המפנים את סיבת העונש, ומשנה את התנהגותו בהתאם. ובכך, נוכל אולי להבין את הפסוק המתמיה שמביאה אגדתנו: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ". ילד מעדיף אבא שמתייחס ומחנך גם באמצעי ענישה, מאשר להיות ללא גבולות ובלי תחושה שלמישהו איכפת!
• מטרה נוספת של הורה היא, להביא את הילד למצב של עצמאות, וגם זה מתוך אהבת אמת. כי מטבעו, נהנה אדם יותר מדבר שהוא רכש בעצמו, במאמץ והשקעה, מאשר אם הוא מקבל אותו כמתנת חינם. והבורא - כמו ההורה הטוב - יעדיף שנרגיש שותפים לקניינים שהוא מייעד לנו. ולכן, שלושת הדברים היקרים ביותר שהקב"ה הכין לנו (תורה, ארץ ישראל ועולם הבא) שמורים לנו, לאחר שנעמול ונשתדל עבורם. הרב קוק מסביר ששלושת דברים אלה מקיפים את כל מרחב הקיום של האדם. התורה נמצאת במישור השכלי, ארץ ישראל במישור הגשמי, והעולם הבא במישור הנשמתי. הקשיים הכרוכים בהשגת שלשת מרחבים אלה, הם המפתח לתחושת הבעלות שלנו עליהם.
