הכל - למרות הכל - לטובה (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה: (דברים פרק ח)
(ה) וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ:
פשט הפסוק:
ה' אינו מייסר את האדם ללא תכלית, כפי שאב אינו מייסר את בניו אלא לחנכו מתוך אהבה.
האגדה על הפסוק: (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה א)
רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי ייסורים. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא. תורה מנין? [מאיזה פסוק אנו לומדים זאת?] - שנאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" (תהלים צד) [ולכן התורה נקנת בייסורים]. ארץ ישראל [מאיזה פסוק?] – שנאמר [בפסוק שלנו]: "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ", וכתיב בתריה [כתוב לאחר מכן]: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה" [ולכן ארץ ישראל נקנת בייסורים]. העולם הבא [מאיזה פסוק?] – ככתוב: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו) [העולם הבא, הנקרא "חיים", נקנה בייסורים הנקראים פה "תוכחות מוסר"].
נקודות למחשבה:
שאלת סבל האדם בעולם עתיקה כמו האמונה עצמה. האמונה בא-ל טוב המנהיג את הבריאה בצדק וביושר מתנגשת עם מציאות שבה הרשע נהנה מכל טוב והצדיק סובל ומושפל. סתירה זו צועקת "דרשני!". הפסוק שלנו, הבא להשוות את התנהגות של הבורא עם נבראיו לזו של האב עם בניו, יכול לשפוך מעט אור על טיב ההנהגה האלוקית.
לדוגמה, אם ילד שם בפיו כדור שלקח מארון התרופות, אביו הנבהל ירוץ להוציא את הכדור בטרם יבלע אותו. מעשה זה יגרום לתינוק תסכול, בכי וכעס רב על כך שנמנע ממנו התענוג הנפלא של אכילת "הסוכריה". ניתן אכן להשוות את דרכי הנהגה של הקב"ה לדרכי ההנהגה של אב:
• האב רוצה רק טובת בנו, וגם אם הוא מכאיב לו או כועס עליו או מונע ממנו להשיג דבר שהוא רוצה, אין זה אלא לטובתו. גם הקב"ה כולו אהבה לאדם ורוצה רק טובתו. לכן הייסורים שה' שולח לאדם הם לחנכו או לגרום לכך שיחזור לדרך הטוב והאמת.
• הילד, בשל שכלו המוגבל, אינו יכול לתפוש את מחשבות האב, שנראות לו לפעמים מפתיעות וחסרות הגיון. כך גם האדם, המוגבל על ידי החושים שלו ומשך חייו הקצרים על האדמה, רואה רק קטע קצר של כל התהליך. לעיתים קרובות נראה לו שהמתרחש לפניו בסתירה למגמה הכללית. לעומתו רואה ה' את התמונה השלמה עד לסוף כל הזמנים, והוא מכוון את כל המציאות וההיסטוריה לנקודה שבה כל העולם יהיה מתוקן ויחיה בשלמות ובשלום. בנוסף מסגרת השכר והעונש של נשמה אחת לא מוגבלת לעולם הזה, אלא כוללת בעיקר את עולם הבא המוכר לה' בלבד! לכן אומר הנביא "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיהו נה).
• התסכול והכעס של הילד נובעים מחוסר הבנתו שכֹל מניעי אביו הם לטובתו. ברגע שהוא מבין נקודה זו, הוא רוכש לאביו אמון ואהבה ומוכן לסבול את העונשים ואת התוכחות שלו . גם הסבל של האדם בעולם נובע מחוסר יכולתו להבין את הבורא ואת דרכי הנהגתו. רק ההפנמה שהכל - בסופו של דבר – לטובה, תגרום לקבלת היסורים באהבה ובהשלמה.
