דיבורי נשמה - במדבר תשע"ח
העולם מתחלק למקום ישוב ומקום מדבר. מקום הישוב יש לו שורש רוחני והוא עניין המיתוק של מידת הדין במידת הרחמים, שבענף הגשמי זהו מקום הישוב שבו יש מים ואויר טוב ואיזון במזג האוויר ביום ובלילה. מה שאין כן מקום המדבר, ששורשו הרוחני הוא מידת הדין כשלעצמה, בלי תיקון, ולכן אין בו איזון כלל. ביום חם כאש ובלילה קר כקרח. ושדים, משכנם במדבר, וכן כל כוחות הסטרא אחרא. בנפש האדם ישנם ג"כ שני מקומות הללו - מקום הישוב, שהוא מקום האיזון והמיתוק של מידת הדין במידת הרחמים, ויש גם את מקום המדבר, שאין בו איזון כלל, והוא האגואיזם הצר, שמפריע לאדם תמיד. לעתיד לבוא יתוקן המדבר, כמו שהנביא אומר "וישם מדברה כעדן". מדבר הוא ג"כ מלשון מְדַבֵּר, שהוא המעלה הגבוהה על דרגות דומם צומח וחי. התורה ניתנה במדבר, דווקא במקום שאין בו ישוב, כדי להורות שיש בתורה כוח לתקן את המְדַבֵּר, את המקום האפל והשפל שבנפש, והוא האגואיזם הצר.
התורה נותנת לאדם כוח הליכה ללכת מדרגה לדרגה, עד הדרגה של שער החמישים, שנקרא "עץ החיים". ע"י שאדם לומד תורה כמו שצריך הוא זוכה ללכת מדרגה לדרגה. ידוע שהחלב שהתינוק יונק מאימו נותן לו כוח ברגליו, ולכן בחג השבועות אוכלים מאכלי חלב, לרמז שהתורה נותנת לנו כוח של רגליים להלך בהן מדרגה לדרגה. ויש עוד עמקות בעניין מאכלי חלב. מאכלי חלב אוכל תינוק שאין לו שינים. השיניים הם אברים שתפקידם לברר ולהפריד הפסולת מהאוכל. חלב לא נזקק לבירור של השיניים. זהו מאכל זך. זה רומז על הכוח שנותנים מלמעלה לאדם בתחילת עבודתו, מה שאין כן לאחר מכן כבר צומחות לו שיניים ואז זה רמז שצריך להתחיל לתת עבודה בעצמו. אז יש לו גם רגליים, שכבר הולך מדרגה לדרגה, ובכל דרגה ישנם בירורים חדשים. וכתוב בספרים הקדושים שכל פעם שמשיג את שער הנ' מתחילים נ' שערים חדשים. גם בחג השבועות מסיימים ספירה של מ"ט ימים ובאים לשער הנ', ואז מתחילים נ' שערים חדשים, מדרגות חדשות של בירור הליכה אין סופית. וכל פעם בתחילת ההליכה יש את עניין החלב שנותן רגלים חדשות. וזה גם עניין "גדול המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב", כי החלב נותן לו רגליים חדשות ושיניים, היינו כוח לעשות בירור בעצמו. אבל המלבין שיניים לחברו ממה שהוא מתכלל עימו ומברר עימו יחד, שזהו "מלבין שיניים", שהשיניים שהם מבררים מתלבנות בכוח האהבה. וזה גם כן עניין האחדות הגדולה (ויש גם עומק בזה שהבירור נעשה ע"י שיניים, שהם האבנים. והדין הקשה נקרא גם כן אבן, שזהו שהרע משמש לבירור בעצמו).
שיהיה לכולם שבת שלום וחג שמח ונזכה לקבל את התורה בשמחה.
