דיבורי נשמה - צו - ניסן תשע"ח
חודש ניסן כנגד שבט יהודה, שהודה ואמר: "צדקה ממני".
מיהודה ותמר יצאה נשמת משיח. הנה התורה כותבת שעניין יהודה ותמר היה בזמן שעסק עם הצאן, "ויעל על גוזזי צאנו". והנה מזל חודש ניסן הוא טלה, שהוא עניין הצאן. הצאן יש לו תכונה של תמימות שהולך אחר הרועה, אמת ואמונה. יהודה אמר "צדקה ממני", הודה ולא בוש, גילה את התמימות הזו. ובכח התמימות הזו נולד משיח.
דוד המלך נלקח למלוכה מרעיית הצאן, ועיקר כלי מלחמתו של משיח הוא התפילה, שהתפילה יש לה כח השואב כמו מגנט. שהחן והקדושה של התפילה מקבץ את כל הנידחים. וביהודה, שמכוון כנגד חודש ניסן, כתוב בו "ולשורקה בני אתונו". שורקה הוא מרמז על נקודת השורוק, שרומז על הפסוק "אשרקה להם ואקבצם". כי התפילה, בכח ובמסירות נפש, שורקת ומקבצת כל הנידחים, שזהו אור הגאולה ואורו של המשיח, שמתחיל עם התמימות של הצאן הנמשך אחר הרועה.
וזהו עניין תמר. תמר, רמז ל"תמורות" ושינויים שיהודה שהוא מתפלל, ונמשך על ידו אור למצוא את השי"ת בכל השינויים והתמורות. מיהודה ותמר נולדו פרץ וזרח. פרץ רומז לתוקף שבעבודת ה', וזרח רומז לאור הנעים שזורח. והיינו שכל התוקף של משיח הוא ע"י זריחה ונעימות, שמושכות אליהן את כל הנשמות.
וחודש ניסן, שמכוון כנגד צד מזרח שמשם זורחת השמש, מרמז על גילוי המתיקות של עבודת ה' שמאירה בכל התמורות. וידוע שהתמר מקבל את מתיקותו הגדולה מן השמש. תמר בגמטריא שמש. יהודה זה השמש, אורו של משיח, שיורד תוך כל התמורות, ומודה שכל השינויים שעברו עלינו, הכל לגלות יחוד ה' בעולם.
