ריבונו של עולם!
אני רוצה לזכור אותך כל שניה ושניה,
להרגיש את נוכחותך האוהבת לצידי, לימיני, כל הזמן,
כי בשביל זה בעצם באנו לעולם.
אך מה לעשות שאני בתוך העשיה, אני שוכח אותך אבא,
אני בתוך היישות שלי, מרוצה ממה שאני עושה, ממה שמצליח, ולא זוכר אותך.
תעזור לי אבא שמראש אני אזכה לכוון שכל מה שאני עושה יהיה לכבודך,
לזכור שהכל שלך, הכל ממך, הכל בזכותך, שבלעדיך אני לא יכול להזיז אצבע.
לזכור שאנחנו רק שליחים שלך וכל מה שאנחנו עושים זה להגדיל את כבודך בעולם, לא את כבודנו.
גם כשזוכים להרבות בחסדים, בלעשות טוב בעולם, לחשוב שהכל זה כדי שיגידו ישתבח שמו של בורא עולם.
כמו אותו יהודי שבאתי להודות לו על חסד שהוא עשה איתי, הוא הצביע למעלה ואמר בצורה הכי טבעית, הכי אמיתית, בלי שמץ של זיוף, "הכל שלו, אנחנו רק שליחים".
ככה אני רוצה אבא להרגיש, ככה אני אצליח הרבה יותר לזכור אותך.