בסוד הלשון - פרשת שמות (יוסף בלו)
בראשית פרשת שמות, הפרושה לפנינו, מונה התורה את שמות שבטי בני ישראל אבינו ומציינת כי שבעים נפש היו הראשונים שגלו למצרים וגם מתו שם. "ואלה שמות בני ישראל היורדים מצרימה" (שמות א,א). כותב בעל הטורים: "ראשי תיבות שביה שאף כשהיו בשביה... לא שינו שמותם שבשביל ד' דברים נגאלו ממצרים, בשביל שלא שינו שמותם". ורש"י מלמד עד כמה ה' מחבב את בנ"י וכותב: "אע"פ שמנאן בחייהן בשמותם חזר ומנאן במיתתן, להודיע מכאן כי נמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם. שנאמר: המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא". בנ"י נמשלו לכוכבים, כי בתיבה כוכב הצירוף כו (26 גימטריא הויה הוא שם ה') כב (סך אותיות שפת הקודש). אלו מרמזים על הקשר בין ה' המרחם על בניו, כי הם שומרים על אותיות שפת הקודש המרכיבות את שמותם וכך הם מתחברים לבוראם ברוך הוא.
אותיות התיבה שמות וצירופיה מרמזים רבות כמו שאראה להלן. בנ"י מתרבים כשרצים ומתעצמים מאוד גם כלכלית. עד שקם פרעה חדש כיש מאין, אשר לא הכיר את יוסף, ומוציא אל הפועל את עצות יועציו. בכדי להינצל מהמצב הוא בוחר לשעבד בפרך גופני ומייגע את בנ"י, במטרה להתיש גם את כוחם הרוחני עד לבטול התקוה לגאולה. פרשת שמות גימטריא שות גואל המרמזים על כך שהפרשה מהווה תשתית של ראיות לסיבה ומסובב של יציאה מגלות של שעבוד כואב של יותר ממאתיים שנה לגאולה על ידי הגואל הוא משה רבינו. תכלית ומהות שמו לא רק להיות משוי וסביל, אלא דווקא להיות פעיל ולמשות ממות אל החיים את בנ"י. וכמו כן ה' הבטיח למשה "לעשות שמות" בארץ מצרים ואז לקבל את התורה, אשר גם נרמזת בתיבה שמות אותיות שום תו מה שמרמז, כי יש לשום תשומת לבנו אל התו שהיא התורה כולה, שהרי נכתבה כתו אחד של אותיות ובמסורה הפרידו את התו למלים, לפסוקים ולפרשות. התיבה שמות היא גם אותיות שתו מ (מ ימים ולילות השתוקקו בנ"י לתורה) המרמזים כי יש לשתות בהשתוקקות, כצמא למי התורה כי כל התורה הם שמותיו ורצונותיו של הבורא אשר יש לקיימם.
ופרעה התגאה בשקר כי הוא עשה את היאור, וגזר להטביע בו כל תינוק עברי שנולד. והמיילדות עברו על צו פרעה, "וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים"(שמות א, יז). כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב: "צדיקי הדור נקראים מילדות העבריות על שעוסקים להוליד בישראל תולדות קדושות של תורה ומעשים טובים... שפרה שמשפרת את הולד... פועה שפועה מדברת והוגה את הולד... כי הצדיקים מחזקים את ישראל ומשפרין אותם על ידי הנקודות הטובות שמוצאים בהן... פועין והוגין ומדברים עם ישראל ושורקין ומצפצפין אליהם לחזקם ולעוררם ולהגביהם ולהרימם מכל מיני שפלות וירידות ונפילות שלהם". צו פרעה לא פסח גם על בנם של יוכבד ועמרם. אמו הכינה תיבה מעצי גמא והצפינה שם את התינוק לשוט במי היאור. בעל הטורים כותב כי בת פרעה התכוונה להשלים את גיורה בטבילה ומצאה עצמה במו ידיה מצילה את התינוק העברי וקראה שמו משה "כי מן המים משיתיהו". יגעתי ומצאתי, כי גמא בגימטריא דם. גמא זה אותיות גא(אגו) מ(השתוקקות כנ"ל). אלו מרמזים על עוצמת האגו והגאוה של פרעה ועל השתוקקות של משה למלא את רצון ה' שיהיה לו נחת רוח במעשיו. וכמו שהגמא הוא הכלי של משה להינצל מן הגזירה, אז מידה כנגד מידה, דווקא מכת הדם היא המכה הראשונה אשר היכו משה ואהרון את היאור בשליחות ה'. לכן גם פרעה התבייש בפני החברה, שהוא סך הכל נברא ואינו אל כלל וכלל.
ה' בוחר להתגלות למשה בסנה הבוער שאינו אוכל על הר חורב. המרמז כי משה זכה לחבור נפלא כמו שדיבר עם ה' פה אל פה כחברו הטוב ביותר. קבלתי מרבי נחמן מברסלב: כי התיבה חבר הן צירוף אותיות בר חב, המרמזים להלן על החיוב לעשות לנו רב כמשה רבינו. שחברים הם ברי או בני חב אחד לשני וביניהם יחס של קנין, כמו הצדדים החתומים בשטר חוב. וגם על הנהגות משה לצאת אל הבר, החוצה מעצמו, ולחבב את הנקודה הטובה בזולתו וכך ליצור קשר של חבור ככתוב: "עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת" (מסכת אבות א, ו).
לקוטי עם לועז מביא כי הסנה גימטריה 120, וכך נרמז למשה על אורך שנות חייו. ואוסיף, כי בשנים אלו היה עליו לעשות בע"ה נסים מעל הטבע לטובת גאולת בנ"י. ונ"ס הן ראשי תיבות סומך נופלים, שמו של ה', הפוקד על הטבע לסמוך את נפילתנו ולהצילנו כמו מטביעה בים. באותו מעמד ה' קורא למשה "הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" (שמות ג, ט). ואונקלוס מתרגם "הא קבילת בנ"י עאלת לקדמי" קבילת גימטריא מקבת, מה שמרמז על עוצמת הכאב והצער של בנ"י בגלות כמו ראשיהם מרוצצים למות במכות פטיש שקבלו מידי המצרים.
ובארץ מדין נולד למשה בן בכור וקראו גרשם "כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (שמות ב, כב). וכך התגלגל כי גרשם, המהווה התולדה של משה, התגשם בסוף הפרשה, כאשר ה' מבטיח למשה לאור ההרעה במצב בנ"י שפרעה יגרש אותם מארצו "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".
אז בעזרת ה' שנצליח לגרש את היצר הרע מתוכנו וללכת בדרך הישר אל הטוב, אכי"ר.
