כי נר מצווה ותורה אור (יואל אופנהיימר)

הפסוקים של הפרשה:  (שמות לב)

(טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת:

 

פשט הפסוק: 

משה רבנו מקבל את התורה האלוקית על הר סיני, חקוקה על שני לוחות אבנים בידי ה'.

 

האגדה על  הפסוק:  (תלמוד בבלי בבא מנחות פו עמוד ב)

תנו רבנן: "זָךְ" [בפסוק שלנו] - אין זך אלא נקי; רבי יהודה אומר: "כָּתִית" - אין כתית אלא כתוש [כתוש במכתשת, ואינו טחון בריחים כדי שלא יהיו בו שמרים – רש"י]. יכול יהא זך כתית פסול למנחות [היו משתמשים בשמן זית גם להכנת "מנחות" – לחמים שהביאו כקרבן]? כתוב בתורה: "וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית" (שמות כ"ט) [ולכן אין איסור להשתמש בשמן כתית למנחות], אם כן למה כתוב "לַמָּאוֹר? [שדווקא יש להשתמש בשמן כתית למנורה?] אלא מפני החיסכון. איזה חיסכון? אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל [למנחות היו צריכים הרבה שמן ולא דרשו להחמיר על השמן המובחר ביותר]. כתוב: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (ויקרא כ"ד) - אמר רבי שמואל בר נחמני: אליך - ולא לי, לא לאורה אני צריך.

 

נקודות למחשבה:

בעת החושך נראה הכל אחיד, ולא ניתן להבחין בין גדול וקטן, חבר או אוייב, טוב ורע. הופעת האור במציאות מאפשרת לאדם לגלות עולם שבו הוא מסוגל להבחין בין הפריטים השונים ולהתמצא במרחב. לכן מבטא האור ביהדות ובתרבויות אחרות מימד רוחני מיוחד. האור הוא הדבר המאפשר למצוא דרך בחיים, האור הוא שורש הטוב, הוא שורש החיים. האופל לעומתו מסמל את כוחות הרע והמוות. כתוב בספר משלי: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". התורה והמצוות מאפשרות לאור האלוקי להתגלות בעולם ובאדם. אור המנורה שבמקדש מסמל את הטוב ואת הברכה של התורה לעם ישראל ולעולם כולו. מסיבה זו נבחרה המנורה כסמל של מדינת ישראל כמסגרת המדינית שתאפשר לעם ישראל  להאיר לאנושות כולה כפי שמבטיח הנביא: "וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם" (ישעיהו מב).
• לזית תכונה שונה מפירות העץ האחרים:  לא ניתן לאכול את הפרי שלו לאחר המסיק. יש צורך להכשיר אותו לאכילה על ידי השר
 

הדפסה