ויגש אליו יהודה - סודות התפילה (יפעת אדלר)
"ויגש אליו יהודה" – סודות התפילה
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי..." (בראשית מד יח)
במדרש רבא (פ' צג) כתוב: "ויגש אליו יהודה" ...רבנן אמרי: הגשה לתפלה: "ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' א-להי" (מלכים א יח).
מה אנו יכולים ללמוד מפסוקים אלה על התפילה שלנו? מהי בעצם התפילה ומה המטרה שלה? אם הקב"ה משפיע ואנחנו מבקשים בקשות עבור עצמנו בתפילה – אז הדבר גורם לשינוי צורה ולהתרחקות שלנו מהבורא. איך אנחנו יכולים להפוך את התפילה לפעולה של השפעה?
אומר המגיד ממזריץ' (אור תורה – תורה תנ): "...לזה רמז הפסוק 'ויגש אליו יהודה' - כלומר, איש ישראל הנקרא ע"ש איש יהודי, בעומדו להתפלל לפני השי"ת ככה יתנהג. רוצה לומר, שיהיה כל כוונת תפלתו להשפיע בשכינת עוזו. וזה שאמרו רז"ל: 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש', היינו כובד של רישא דכל רישין. ואף שמבקש בקשת צרכי עצמו, יהיה כוונתו שלא יחסר הדבר לעילא ח"ו, כי הנשמה היא חלק א-לוה ממעל, והיא איבר מאיברי השכינה, וזהו עיקר הבקשה שימולא ויושפע לעילא. ובוודאי בזה תפלתו רצויה ואין שטן מקטרג עליה, ולא כאותן דעבדין לגרמייהו וצווחין הב הב כדאיתא בספר הזוהר הקדוש... וזהו פירוש 'ויגש לתפלה', ויאמר עשה הבקשה למענך, כי הרי אני חלק א-לוה ממעל, וזהו בי אדוני, ואז [בודאי] אל יחר אפך בעבדך ולא יקטרגו עלי, כיון שכל כוונתי הוא להשפיע לעילא לחלק הבורא שהוא בי, וזהו בי אדוני".
כלומר, התפילה שלנו צריכה להיות מתוך "כובד ראש". ראש הוא הקב"ה. התפילה צריכה להיות לא עבור עניינינו והצרכים שלנו אלא עבור הקב"ה, עבור החלק א-לוה ממעל שיש בקרבנו, אשר בכל צרתם לו צר ועמו אנוכי בצרה. אם אנחנו מתפללים מתוך הרצון לקבל שלנו, אנחנו למעשה מתרחקים מהבורא. אבל אם לפני התפילה נזכור שאנחנו מתפללים מתוך "בי אדוני", אם נתחבר לנשמה שלנו, אל חלק א-לוה ממעל שבנו, אז כל המשמעות של התפילה תהיה שונה. הרצון של הנשמה הוא אחד והוא להידבק בבורא. אם נזכור "בי אדוני" לפני התפילה נוכל להתפלל מתוך הרצון להידבק בבורא, מתוך הרצון להשתחרר מהרצון לקבל האגואיסטי ולעבור לרצון לקבל על מנת להשפיע.
אומר הרב אשלג במאמר הדור האחרון: "הפצת דת האהבה הוא ע"י תורה ותפילה המתאימה להגביר באדם מידת השפעה לזולתו. ואז נמצא התורה ותפילה כמו המחדד את סכינו שיכול לחתוך ולכלות עבודתו במהרה, לאופקי מהעובד בסכין מטומטם שנדמה לו שטוב יותר לבלי לבלות זמן על חידוד הסכין, והוא מוטעה כי עבודתו מתארכת ביותר". כלומר, מטרת התפילה היא לחדד את סכין ההשפעה שלנו. כשאנחנו משתמשים בסכין קהה – אנחנו צריכים להתאמץ מאוד כדי לחתוך, אבל כשהסכין מחודדת אפשר לבצע את העבודה בקלות וללא מאמץ. התפילה מאפשרת לנו לחדד את סכין ההשפעה ולעלות במדרגות עבודת התורה והמצוות שלנו על מנת להשפיע נחת רוח לבורא.
בספר תולדות יעקב יוסף מבאר את המשך הפסוק: "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני". מספר הבעל שם טוב משל על הפסוק "תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו": מלך הכריז ביום שמחתו שכל מי שיבקש ממנו דבר יקבל את מבוקשו. אנשים ביקשו שררה וכבוד, אנשים ביקשו עושר ולכל אחד מהם נתן המלך את מבוקשו. אדם חכם אחד אמר שכל משאלתו ובקשתו היא שהמלך ידבר עמו בעצמו שלוש פעמים ביום. הוטב הדבר בעיני המלך והורה שיתנו לו להיכנס אל המלך כרצונו ולהשיח עימו, וגם יפתחו לו את כל האוצרות של עושר וכבוד ויתנו לו כמה שירצה. וזוהי "תפילה לעני כי יעטף" – שהתפילה שלו היא "לפני ה' ישפך שיחו". וזה הפירוש של "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני" – עיקר התפילה של היהודי היא שיוכל לדבר לפני ה' ית', שיפתחו לו המוח והלב בתפילתו ויוכל לשפוך את ליבו נוכח פני ה'.
שנזכה להתפלל מתוך "בי אדוני" ומתוך "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני" ולהתקרב אל הבורא ולהדבק בו.
