מהו כוחה של התפילה? (יפעת אדלר)
"ויירא יעקב מאוד ויצר לו." (בראשית לב ז)
יעקב שולח מלאכים לעשיו והם חוזרים ומתריעים בפניו שעשיו נמצא בדרכו אליו עם תגבורת של ארבע מאות איש. ומהי תגובתו של יעקב למידע הזה? "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת... וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱ-לֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵא-לֹהֵי אָבִי יִצְחָק: ה' הָאֹמֵר אֵלַי, שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ... הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו: כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ..." מקשים המפרשים: מדוע יעקב צריך להתפלל "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו"? הרי במראה הסולם ה' הבטיח לו: "והנה אנוכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, ואהיה עמך".
מסביר הזוהר: "וכל כך למה אמרו ליה? בגין הקב"ה אתרעי תדיר בצלותהון דצדיקייא ומתעטר בצלותהון..." ובפירוש הסולם: "ולמה אמרו לו כל זאת? משום שהקב"ה רוצה תמיד בתפילת הצדיקים ומתעטר בתפילתם. ועוד נאמר שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים (יבמות סד)..."
הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב לנבראים, ואמרו חז"ל: "יותר ממה שהעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להיניק" (פסחים קיב). אז למה אנחנו לא פשוט מקבלים את השפע? למה אנחנו זקוקים לתפילות? כדי שנוכל לקבל את השפע של הבורא אנחנו צריכים להכין כלים. יש כלל: אין אור בלי כלי. ומהם הכלים האלה? כלי הוא הרצון לקבל את אותו השפע. אין כפייה ברוחניות, וכאשר אנחנו מקבלים דבר שאין לנו רצון וחשק אליו – אין לנו כל תענוג מהקבלה שלו. עיקר הרגשת התענוג תלויה במידת החשק והרצון שיש לנו לדבר. ככל שאנחנו יותר כמהים וחושקים בדבר – כך תגבר הרגשת התענוג שלנו בקבלתו. ולכן כדי שנוכל לקבל את השפע של הקב"ה אנחנו צריכים לבנות כלים – רצונות מתוקנים לקבל את אותו השפע. "והרצון של האדם מתרקם דווקא על ידי התפילה, כי על ידי זה שהאדם מרגיש חסרון, הוא מתחיל להתפלל, ועל ידי התפילה שלו מתגדלת ומתרבה, עד שבא לשיעור שיהא ראוי לקבל את ההשפעה העליונה, ומשום זה הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, שרק על ידי זה הם יכולים לקבל שפעו יתברך.
וידוע שבשפעו אנחנו מבחינים תמיד בב' בחינות: אור מקיף ואור פנימי. אור מקיף פירושו – מה שהאדם עתיד לקבל, ועתה אינו ראוי עדיין לקבל את ההשפעה. אור פנימי פירושו – מה שהאדם מקבל בהווה, ז"א, השפע בא לו בפנימיותו.
ולפי זה שאמרנו לעיל, שעל כל דבר שמקבלים צריכים להקדים תפילה, בכדי שיהיה כלי לקבל את ההשפעה, יוצא שאפילו לאחר שהקב"ה הבטיח ליעקב במראה הסולם – זה נקרא אור מקיף. אבל בזמן שפגש את עשיו, שאז הוצרך לישועה בהווה, היה צריך להתפלל ולגלות את הרצון שלו, שנבחן לבחינת כלי על הישועה, מכיוון שבלי כלי אי אפשר לקבל אור פנימי. כלומר, ההבטחה נקראת אור מקיף. וכשרוצים להוציא את ההבטחה לפועל אנו זקוקים לתפילה וזה נקרא אור פנימי. אור מקיף הוא אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה] ואור פנימי הוא אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]". (ברכת שלום, מאמר קד).
אור מקיף מאיר גם בכלים שעדיין לא מוכנים לקבל את האור. בכל פעם שאנחנו מתקנים כלי מסוים, רצון מסוים, האור המקיף שלו הופך לאור פנימי. כשהאור המקיף מאיר לנו אנו מרגישים בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, אנו מרגישים שיש לנו לאן לשאוף. ואז אנחנו מתעוררים לעבודה ולתפילה ולזכך את עצמנו כדי שנוכל לקבל את השפע הממתין שנהיה מוכנים לקבלו.
