בסוד הלשון - דברי חכמים בנחת נשמעים (יוסף בלו)
פרשת השבוע הפרושה לפנינו היא פרשת וישלח אותיות ל[מד] ושיח מה שמרמז, כי השליחות שלנו היא ללמוד לפתוח בשיח בין אדם לאדם ובין אדם למקום. ממש כמו אבינו יצחק כשיצא לשוח בשדה. ואכן, בשוב יעקב ומשפחתו אל הארץ המובטחת לאבותיו אברהם ויצחק. הוא בוחר בראש ובראשונה להתמודד מול האתגר, ופשוט לסגור את הענין הלא פתור עם אחיו עשו באמצעות שיחה ודבור. אז יעקב שולח ל - "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם"(וישלח לב, ד) את המלאכים, שלוחי המקום. בכדי למצוא חן בעיני אחיו בתקוה שיתרצה ולא יכעס עליו, שלא לנקום בו על משקעי העבר.
וזהו לשון ברכת יעקב, שציווה את המלאכים: "כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ"(וישלח לב, ה-ו). רש"י מפרש: "גרתי-לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני, הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי בגימטריא תרי''ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי''ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". כלומר, מכיון שברכות יצחק עדין לא נתקימו ביעקב אין טעם לעשו לשנוא אותו כי זה עשו כבר מתנשא מעל יעקב וכבר כביכול ניצח אותו, כאילו עשו קם ויעקב נפל, לכן אין טעם במלחמה. אך יעקב מזהיר את עשו, כי הוא צדיק ושמר על תרי"ג מצוות אצל לבן ואם ישא תפילה לבורא הוא לא ישיבו ריקם, לכן זה עשו שצריך להיזהר אם ירצה להשמיד את מחנה יעקב. אונקלוס מתרגם את "לִמְצֹא חֵן" ב "לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין" מה שמרמז, כי יעקב מבקש את רחמי עשו למתק את כעסו באהבה ולשכוח את מה שעבר ביניהם לטובת המחר והעתיד של שניהם.
מדרש תנחומא מוסיף פרטים, מדוע יעקב לא צריך לירא מעשו: "ויהי לי שור-אין לי לירא ממך, שהרי נולד יוסף שנקרא שור, שנאמר: (דברים לג) בכור שורו הדר לו. וחמור-זה משיח בן דוד, שנאמר: (זכריה ט) עני ורוכב על חמור. צאן-אלו זכותן של שבטים, שנקראו בניהם צאן... גם יהודה שטנו של עשו, שנאמר: (ישעיה י) ואריה כבקר יאכל תבן, פירש אריה שהוא יהודה, שנאמר: (בראשית מט) גור אריה יהודה. כבקר, זה יוסף, יאכל תבן, כלומר זה יוסף שידין עשו שהוא תבן, שנאמר: (עובדיה א) ובית עשו לקש...ועבד זה משה, שנאמר (דברים לד) משה עבד ה 'ושפחה זו רות, שעתיד דוד לצאת ממנה" יוצא שיעקב מתפאר במה שהשיג: הולדת יוסף ויהודה זקנו של משיח בן דוד, שנמשלו לשור וחמור. יגעתי ומצאתי רמז כי, חבור של שור חמור גימטריא משוח ר(ראש יוסף)ור(וראש יהודה) וגם וישלח תו. כלומר משיח בן דוד אשר ידין את עשו יהיה לו לשטן בדיוק כמו יוסף אשר היה שטנו של עשו. ובמה עוד התפאר יעקב? זכות השבטים שנמשלו לצאן, וזכות משה רבינו עבד ה' שקיבל את התורה, ורות והמלך דוד. אך למרות כל זאת, עשו בוחר לשלוח כנגד יעקב, ת', בגימטריא ארבע מאות אנשים כנגד פעולת וישלח, של יעקב את המלאכים, כי כמות חומרית זו של אנשי עשו הוא כנגד כל ההשגות הרוחניות והמשיחים יוצאי חלציו של יעקב כנכתב בגימטריא הנ"ל.
להלן חיזוק מדברי רבי נחמן מברסלב (לקוטי מוהר"ן א, א) ואתמצת תורתו: "דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי. שֶׁצְּרִיכִין הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי. כִּי עַכְשָׁו בָּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת:"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן" שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ". הרבי ממשיך שאיש ישראלי צריך להסתכל ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כי השכל הוא מאיר את כל דרכיו אל השם יתברך. ויעקב זכה לבכורה, ובכור הוא ראשית החוכמה כשמש המאירה באור גדול. ותולדות יעקב הם ביוסף שהיה משביר לכל עם הארץ. האות שמסמלת רעיון זה היא האות חית שבתיבה חן כי היא מלשון חיות, כי החכמה והשכל הם החיות של כל דבר, כמו הכח המשפיע של הבורא חי החיים והמחיה. לכן צריך גם כלי שיכול לקבל את האור הגדול הזה המתקיים באמצעות הלבנה, כי אין היא מקבלת כלום אלא מן השמש. הכלי הקבלה דומה למלכות בית דוד משבט יהודה הכולל את כל נתיני הממלכה, האות שמסמלת רעיון זה היא האות נון שבתיבה חן, גם כי ינון הוא מבין שמותיו של משיח בן דוד. וכשיש חבור של דבקות בין המקבל למשפיע נוצר חקיקה ומקום זיכרון של אותו רושם מאותה חוויה אצל המקבל, האות שמסמלת רעיון זה היא האות תו "כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִתְוִיתָ תָּ"ו" כִּי עַל יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה כִּי עַל יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו... וְזֶהוּ: "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת' הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו, וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ". לאחר שיעקב ניצח במאבק את שרו של עשו וקיבל את שמו ישראל, יוצא בעצם שיעקב קם ועשו, אשר ביזה את הבכורה, נפל. לכן עשו "השתכנע" לכבוש את כעסו ולשמוע לרוח דברי יעקב אשר נחת בליבו, כמו השראה רוחנית.
אז בע"ה שנזכה בזכות התורה לנצח בנחת את כל אלו המיצרים את רצוננו לעשות את רצון ה', אכי"ר.
