"וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל." (בראשית כט יז-יח)
כשאנחנו קוראים את הפסוקים עולות בנו מספר קושיות. האם ייתכן שיעקב אהב את רחל יותר מלאה רק בגלל שהייתה יפת תואר? למה לבן התעקש שיעקב יתחתן קודם עם לאה? ולמה לאה הייתה שנואה על יעקב?
מסביר לנו הרב ברוך שלום אשלג זצ"ל בברכת שלום מאמר צח ענין לאה ורחל: "'ויאהב את רחל מלאה', הנה התורה מראה לנו את דרכי ה' איך לזכות לאור פניו ית'... ולאה נקראת עלמא דאתכסיא שהוא עיני לאה רכות. עיניים הוא סוד ההשגחה, רכות הוא סוד ההסתר. ורחל נקראת יפת תואר שהיא בחינת עלמא דאתגלייא, שהוא סוד השגחה גלויה."
עלמא דאתכסיא הוא הנהגת העולם על פי הטבע כאשר ההשגחה הא-לוהית נסתרת מעינינו. וזוהי בחינת לאה. עלמא דאתגליא הוא הנהגה מגולה של העולם שבה ההשגחה הא-לוהית על העולם גלויה לעינינו. וזוהי בחינת רחל.
ממשיך ומסביר הרב"ש: "מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו היא על בחינת עלמא דאתגליא. עניין רצונו של הקב"ה להיטיב לנבראיו הוא בעניין זה שתהיה מציאות האלוקות מגולה ומורגשת אצל התחתונים וזוהי בחינת רחל".
וכך נוכל להבין את מהלך העניינים בפרשתנו. יעקב רצה להמשיך את האור הגלוי של מטרת הבריאה ולכן בחר ברחל. אבל אומר לו לבן: "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". כלומר, לפני שמגיעים לגמר התיקון, לעלמא דאתגלייא, שהוא בחינת רחל, צריך לעבור קודם דרך מדרגת עלמא דאתכסיא שהיא בחינת לאה. בעלמא דאתכסיא ההסתרה והעדר האור הם אלו שמאפשרים לנו את הבחירה ואת היגיעה. אם הייתה לנו השגה של השגחה גלויה אז מעשים שמקרבים אותנו לקב"ה היו מתוקים לנו ומעשים שמרחיקים אותנו ממנו היו מרים לנו ולמעשה לא הייתה לנו בחירה. ההסתר מאפשר לנו בחירה ויגיעה ולזכך את עצמנו ולהפוך את הרצון לקבל שלנו לרצון לקבל על מנת להשפיע, ורק אז אנו יכולים להגיע לעלמא דאתגלייא ולקבל את אורו של ה' על מנת להשפיע נחת רוח לבורא.
"'וירא ה' כי שנואה לאה' – ה' ראה שלא הייתה דעתו של יעקב נוחה מלאה כי בחינה זאת היא רק בחינת תיקון הבריאה ולא מטרת הבריאה עצמה. אז השי"ת נתן לו פריה ורביה דווקא מלאה, הראה הקב"ה ליעקב שהפרייה והרבייה בתורה ועבודה נעשים דווקא ע"י אור הדבקות בזמן ההסתר. ורק לאחר מכן אפשר לעבור למדרגה הבאה של עולם הגילוי".
עניין זה של לאה ורחל מסביר כמה עימותים במהלך ההיסטוריה. מסביר בעל הסולם בשמעתי מאמר רלד:
העימות בין שאול לדוד נוצר מכיוון שדוד הוא משבט יהודה כלומר בחינת לאה, עלמא דאתכסיא, ולעומת זאת שאול הוא משבט בנימין, כלומר הוא בחינת רחל, מעלמא דאתגליא, וזהו מקור ההפכיות שלהם.
וכן ידוע הסיפור על ירבעם בן נבט: "וזה עניין החטא של ירבעם בן נבט, שהקב"ה אחז לו בבגדו ואמר לו: אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. ושאל: מי בראש? ואמר לו הקב"ה: דוד בן ישי בראש. אז השיב – לא בעינא [איני רוצה]". ירבעם הוא משבט אפרים בן יוסף, כלומר הוא בחינת רחל, עלמא דאתגליא ודוד הוא משבט יהודה בן לאה, עלמא דאתכסיא. וגם כאן העניין הוא שסדר המדרגות הוא מקודם עלמא דאתכסיא ואחר כך עלמא דאתגליא.
שנזכה לעלות מעלה מעלה במדרגות ולהגיע לגילוי פני ה' יתברך.