הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה (יפעת אדלר)
פרשת וירא מתחילה אחרי ברית המילה שעברו אברהם ובני ביתו בפסוק: " וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית יח א). אומר רש"י: "כחם היום - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים (בבא מציעא פו:), ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא מלאכים עליו בדמות אנשים".
שואל רבי ברוך שלום אשלג:
"וכי לא ידע הקב"ה שיהיה לו צער מזה שאין לו אורחים, אם כן מדוע הוציא חמה מנרתיקה? ועוד שאלנו בשביל מה היה צריך לשלוח לו מלאכים בדמות אנשים, כאילו יש כאן רמאות? הייתה לו עצה פשוטה – להכניס שוב את החמה מנרתיקה, וממילא תהיה יכולת שאנשים יבואו אצלו?!"
ראשית אנחנו צריכים להבין מה פירוש הדבר שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה.
"אמר רבי שמעון בן לקיש: אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר בה את העולם - רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה."
מסביר רב"ש: "מה פירוש הוצאת חמה מנרתיקה על דרך העבודה? הנה אור ה' נקרא יום או חמה. נרתיק הוא הכלי שבו נתונה החרב, ומכוסה על ידו. וכשרוצה לומר שאור ה' מכוסה, הוא אומר: השמש נמצאת מכוסה בתוך הנרתיק, שלא מרגישים אותה. ובזמן העבודה פירוש הדבר – שמטרם שהאדם יצא מן האהבה העצמית שלו, הוא מוכרח לעבוד בבחינת הסתרה... אולם בזמן שהקב"ה רואה שהוא כבר מוכשר לקבל הכל בעל מנת להשפיע, אז האדם זוכה לגילוי פנים של הקב"ה, וזה נקרא הוצאת חמה מנרתיקה, שהסתרת הפנים של הקב"ה נעברה ממנו, ובא במקומה גילוי פנים".
אנחנו חיים בעולם ההעלם וההסתר שבו חמה בנרתיקה ואור הקב"ה נעלם ונסתר מעינינו. העלם זה מאפשר לנו בחירה ויגיעה בתורה ובמצוות. העלם זה מעמיד אותנו במבחן בהתמודדות עם פיתויים שונים שעומדים על דרכנו. העלם זה מאפשר לנו לעמול ולייגוע בתורה, מצוות ומעשים טובים כדי לדבוק בבורא.
"וזהו בדברי חז"ל (אבות ו משנה א): 'רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה... ומגלין לו רזי תורה'. פירוש: אם הוא עוסק לשמה ולא לתועלת עצמו, אלא כל כוונתו בקיום תורה ומצוות היא רק לשם שמים, בזה הוא נעשה מוכשר לקבלת השפע, משום שיש כאן השתוות הצורה המכונה דביקות. דכמו שהקב"ה רוצה להשפיע לנבראים, כמו כן האדם רוצה להשפיע לבורא, אז ממילא נעברת ההסתרה ממקומה. כי כל ההסתרה היא מטעם תיקון של 'נהמא דכיסופא', ועתה שהוא בא לידי דרגה שהוא רוצה להשפיע, אז אין כבר מקום לבושה, כי כל מה שהוא מקבל עכשיו אינו לתועלת עצמו, אלא משום שהקב"ה רוצה בכך, וממילא הוא זוכה לקבלת פני השכינה. וזה נקרא הוצאת חמה מנרתיקה, שפירושה – שהוציא את השפע העליון ממצב ההסתרה שהיה עד עכשיו."
כלומר, אברהם הגיע למדרגה של השפעה וגילוי אור ה' וזוהי מטרת הבריאה כמו שכתוב: (שמות כה ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". "...ואפילו לאחר שזכה לקבלת פני השכינה, היה עוד משתוקק להכנסת אורחים, מטעם שרצה להיות בטוח שאין כוונתו לשכר, אלא להיות משמש את הרב שלא על מנת לקבל פרס – נבין מה שתרץ אאמו"ר זצ"ל על קושיית העולם הסובבת על מה שכתוב (שמות יד לא) 'וירא ישראל', ואח"כ כתוב: 'ויאמינו', משמע מכאן, שמטרם שראו ח"ו לא האמינו?! ותירץ: הפירוש הוא: 'אפילו לאחר שזכו לבחינת ראייה, השתוקקו לבחינת אמונה כנ"ל.'"
(עפ"י ברכת שלום, מאמר מח)
