"כי אנשים אחים אנחנו" - יצר הטוב ויצר הרע (יפעת אדלר)
"כי אנשים אחים אנחנו" (בראשית יג ח-ט)
לאחר המריבה בין רועי אברהם לבין רועי לוט מציע אברהם ללוט: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועיך, כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך. הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימנה, ואם הימין ואשמאילה". מה המשמעות של "אנשים אחים"? הרי אברהם ולוט לא היו אחים.
מפרש הזוהר (לך לך ב"הסולם" אות פו): "'כי אנשים אחים אנחנו' – שהיצר הרע והיצר הטוב קרובים זה לזה. זה לימינו של אדם, וזה לשמאלו. דהיינו יצר הרע לשמאלו ויצר הטוב לימינו." כלומר, מדובר על ריב בתוך האדם בין יצר הטוב ליצר הרע.
אם כך עולה השאלה: אם צד שמאל הוא הצד של יצר הרע – איך יתכן שהיצר הטוב אומר ליצר הרע: "אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה"? איך יתכן שהיצר הטוב ילך בדרך שמאל שהיא הדרך של יצר הרע?
אומר רבי ברוך שלום אשלג זצ"ל: "שיש כאן עניין סדר עבודה איך להתנהג בעבודת יצר הרע בזמן שהוא בא אל האדם עם הטענות הצודקות שלו, בכדי להפריע לאדם להגיע לדביקות בה'".
בספר בראשית ישנם מקרים נוספים של התקלות עם יצר הרע. המפגש של יעקב עם לבן שבו אומר לבן: "הבנות בנותיי, והבנים בני, והצאן צאני, וכל אשר אתה רואה – לי הוא". במפגש הזה לבן טוען שהכול שלו. המפגש הנוסף הוא מפגש בין יעקב לעשיו שבו אומר עשיו: "יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך". במפגש הזה עשיו לא רצה לקבל מיעקב מאומה.
לבן טען שהכול שייך לו. היצר הרע טוען שכל העבודה שלנו שייכת לו. כשאנחנו מנסים לדבוק בה', להאריך בתפילה או ללמוד תורה, למשל, בא יצר הרע בתחפושת של צדיק ואומר: "אתה לא עובד למען הקב"ה אלא לשם אהבה עצמית. כלומר, אתה עובד בשבילי! אז אם אתה עובד בשבילי – למה לך לעבוד? לך תנוח!" והתשובה של יעקב הייתה: "לא כן הוא. אני עובד לשם שמיים, ולכן כדאי לי להתגבר על העצלות ולעשות את רצון ה'".
המפגש של יעקב עם עשיו היה הפוך. יעקב רצה לתת לו את הרכוש של התורה ומצוות שלו ועשיו סרב בטענה: "יש לי רב" – יש לי הרבה תורה ומצוות מאנשים אחרים, כי כולם עובדים בשבילי ולא לשם שמים. אבל אתה צדיק, אתה לא עובד בשבילי אלא לשם שמים, אם כן אין לי שום חלק בתורה ועבודה שלך. כלומר, יצר הרע מכניס גאווה בלב האדם שהוא יחיד ומיוחד לעומת כל שאר האנשים.
מי מהם טוען טענת אמת, לבן או עשיו? אומר בעל הסולם: "שבאמת שניהם אומרים אמת מה שטוב לסטרא אחרא. כי הם מפריעים לאדם להגיע לשלימות". ההבדל בין שתי הטענות הוא: אם יצר הרע בא לפני המעשה או לאחריו. לפני המעשה, כשהאדם רוצה להתגבר ולעשות משהו בקדושה לעשות נחת רוח לקב"ה, יצר הרע מתלבש בטענות של לבן: "ממילא כל מה שתעשה יהיה בשבילי, אז למה לך להתאמץ בכלל?" ואילו טענת עשיו מגיעה לאחר המעשה. אם האדם הצליח להתגבר על טענת לבן וללכת בדרכו של יעקב מגיע עשיו ואומר לו: "אתה רואה איזה גיבור איש מלחמה אתה? אתה לא דומה לחברים שלך שגם אם הם עובדים הם עובדים לשם האהבה העצמית שלהם", ומכניס גאווה בליבו. ואז הגאווה הזאת מרחיקה את האדם מהדביקות בקב"ה.
ומכאן נוכל לפרש איך יתכן שהיצר הטוב אמר ליצר הרע: "אם תלך לדרך ימין – אני אלך לדרך שמאל". היצר הטוב אומר ליצר הרע: "אתה לא יכול לרמות אותי! אני יודע שאתה רוצה להפריע לי לדבוק בקב"ה. ולכן אני לא אקשיב גם לימין שלך – לתחפושת הצדיק שלך שאתה מנסה לייאש אותי ומייעץ לי כביכול להיות צדיק ולעבוד לשם שמים. ולכן, כשאתה בא עם טענת ימין שלך הנקראת לבן, אני צריך לעשות ההפך ממה שאתה מייעץ לי!" וזאת המשמעות של "ואם הימין ואשמאילה".(על פי "ברכת שלום" מאמר מא)
