מצווה קלה יש לי וסוכה שמה? (יפעת אדלר)
"מצווה קלה יש לי וסוכה שמה." (ע"ז ג' ע"א)
שואלת הגמרא: "ואמאי קרי ליה [ולמה קרא לה] מצווה קלה? לפי שאין בה חסרון כיס".
האמנם אין בבניית סוכה חסרון כיס? הלא זאת מצווה יקרה ומורכבת למדי... מסביר רבי ברוך שלום אשלג ז"ל בברכה ושלום מאמר צ"א:
"...הנה הזוהר הקדוש מפרש שסוכה נקראת צילא דמהימנותא [צל האמונה]. ופירש אאמו"ר ]אבי אדוני מורי ורבי] זצ"ל שסוכה הוא מלשון סכך, שסוכה את השכל, כי אמונה נקראת למעלה מדעת.
אנשים שעוסקים בתורה ומצוות לא לשם שמיים מבקשים שכר מעשיהם. וכמעשה המובא בספרים אודות אברך שישב בעליית גג, ובכל פעם ששמע צעדים מתקרבים אל דלת העלייה ישב ולמד בהתמדה, כי חשב אולי חמיו או חמותו רוצים לבדוק אם הוא לומד. פעם אחת בשמעו את הצעדים פתח את הדלת ולהפתעתו ראה חתול. או אז הבין שלמד עבור חתול... אז אומר להם הקב"ה: תקיימו מצווה קלה, היינו אמונה. ז"א, כשאתם עושים מצוות, תהיה כוונתכם לשמה. ובזה אין חסרון כיס... ע"י אותה המצווה שהוא עושה ומוציא בשבילה כסף, בשביל שלא לשמה, וכיוון בעשייתה לשם שמיים, נמצא שלא צריך לשנות רק מחשבה לבד, והמחשבה אינה עולה לו כסף, כי בין כך ובין כך הוא עושה המצווה, אלא שכוונתו לשם אחרים. לכן, כשהוא מכוון לשם ה', היינו באמונת ה', הנקראת סוכה כנ"ל, אין בו חסרון כיס, ואז ע"י האמונה בה' נמצא שהוא עושה לשם הקב"ה..."
האמונה סוכה את השכל, כלומר: האמונה היא מעל הדעת, מעל השכל שלנו. האמונה, הקשר עם הקב"ה, היא זו שמאפשרת לנו לעבור מקיום תורה ומצוות על מנת לקבל שכר לקיום תורה ומצוות לשם שמיים, מרצון לקבל לעצמנו לרצון להשפיע נחת רוח לבורא. האמונה היא מעל לדעת, מעל לשכל שלנו. דווקא כשאנחנו מגיעים למקומות הקשים והנמוכים, האמונה נכנסת לפעולה. האמונה היא החיבור שלנו אל הקב"ה. אין בה "חסרון כיס" מבחינה גשמית אבל היא זאת שמאפשרת לנו את התענוג הכי גדול – הקשר עם הבורא. האמונה מאפשרת לנו למצוא את הבורא גם בצל, בנפילות ובמקומות הקשים.
נאמר על הסוכה: "צא מדירת קבע ודור בדירת ארעי". ולאברהם אבינו נאמר: "צא וספור את הכוכבים". צא בגימטריה 91, חיבור של שני שמות הקודש: הוי"ה – 26 – אינסוף, ושם אדנות – א-ד-נ-י – 65 – שהוא דין, צמצום, העולם הזה, הגבלה. אם האדם מצליח לחבר את המציאות שלו של הדין בעולם הזה עם המציאות של הוי"ה – הוא יוצא מהמגבלה של הבית, מהמגבלה של הקביעות.
גם סוכה בגימטריה היא 91. בתוכה יש כ"ו – 26 ובחיצוניות – ס"ה – גימטריה של א-ד-נ-י. המהות של הסוכה היא חיבור של האינסוף עם הסוף. הסוכה מאפשרת לנו לקחת את היומיום שלנו ואת הצרות שלנו ולחבר אותן לאינסוף, לראות את הוי"ה במקומות החשוכים.
בגמרא מובאת מחולקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות. "תניא:' בסוכות הושבתי את בני ישראל'. ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר, ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם" (סוכה י"א ע"א). בני ישראל בנו סוכות בזמן יציאת מצרים. אבל לא למזכרת אנחנו חוגגים את החגים. גם אנחנו זקוקים לסוכה בשביל לצאת מהמצרים שלנו. גם אנחנו זקוקים לאמונה, ליציאה מהקביעות שלנו בחיים, לחיבור להוי"ה. אנו צריכים לצאת לדירת ארעי ולראות את הכוכבים דרך הסכך, לראות את האינסוף, שלא היה ניתן לראות בכוח השכל המוגבל אלא רק בכוח האינסופי של האמונה.
(עפ"י שיעור של הרב יובל אשרוב)
