כאשר יודע האדם נגעי לבבו... וזה רפואתו
"כאשר יודע האדם נגעי לבבו שהוא חולה הנפש בסוד הקטנות, אחר שיש לו דעת זה, אז ממתיק ע"י הדעת זה, וזה רפואתו."
(הבעל שם טוב)
ביאור:
מסביר לנו בעל הסולם שכל אדם נולד עם טבע לקבל על מנת לקבל. כוח זה מכונה בשפתנו כוח האגוֹ, והוא שדוחף אתנו בחיים לכל מחשבה, דיבור ומעשה. אך בכוח אדיר זה, טמון גם השורש לכל סבל ולכל רוע. כי אם אני מפעיל את הטבע האגואיסטי שלי ללא גבול וללא תיקונים, אני אפגע בזולת ואתנתק מהבורא.
רובנו רגילים לפעול באופן עיוור תחת השפעת הרצון לקבל, מבלי להבין שהוא הפגם הגורם לנו לסבול ולהתייסר. משל: אם חולה אנוש אינו יודע שהוא חולה, הדבר היחיד שעשוי להצילו, היא עצם הידיעה על מחלתו, כי אז ייגש לרופא. נמשל: נפשנו חולה מ"מחלת הרצון לקבל" ואינה יודעת זאת. רק התובנה הזאת היא התקווה לריפוי ולחיבור לשורש החיים והטוב.
